Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
הכחול האבוד
קטגוריה:
תגית:
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 113
שנים רבות חלפו מאז "החורבן". העולם הישן נמחה אפילו מן הזיכרון. קירה, ילדה נכה שהתייתמה זה עתה גם מאמה, ניצבת לבדה מול עולם עוין ונטול רחמים. חוקי ההישרדות של הקהילה הקטנה שהיא חיה בה מחייבים התנערות מן החלש וחסר ההגנה. קירה מחכה לגזר דין של מעוצת זקני הכפר, אבל להפתעתה למועצה יש תוכניות אחרות לגביה. כישרון הרקמה הכמעט מאגי שלה מציל את חייה ומוביל אותה לחשיפת האמת שתשנה לנצח את חייה ואת עולמה. הכחול האבוד, בחינה מרתקת של חברה עתידית, מאתגר את הקוראים לחשוב על שיתוף, יצירתיות וערכים מוסמכים. לויס לורי לוקחת את הקוראים למסע שיוסיף להעסיק את מחשבתם זמן רב לאחר שסיימו לקרוא את הספר.

"הכחול האבוד" הוא הספר השני בסדרת "המעניק". את הסקירה על הספר הראשון תוכלו לקרוא כאן.

מה קורה בכללי: הספרים בסדרה מתקיימים בעולם שלנו, בעתיד. אחרי חורבן ובנייה מחודשת, בני האדם חיים בקהילות, בחיים יותר פשוטים ופחות מתקדמים טכנולוגית מהחיים שלנו היום.

ובספר הזה?
"הכחול האבוד" הוא סיפורה של קירה. אביה נהרג לפני שנולדה כאשר יצא לציד, וכעת אמא שלה נפטרה ממחלה. קירה מחכה לצד גופתה בשדה הקבורה, עד שיעברו ארבעה ימים ונשמתה תעזוב את הגוף. כאשר עוברים הימים, היא מתחילה לצעוד בחזרה לכפר שהיה לה בית – ובליבה חששות על העתיד. קירה היא נכה, ואין עוד אנשים כמותה בכפר. בדרך כלל, נפרדים מהנכים כבר בעת היוולדם, אך אמא שלה התעקשה ונלחמה עליה. במהרה אנחנו מגלים שהחשש לא היה לשווא. אחת הנשים הוותיקות בכפר, שידועה כאמיצה ונחושה, מנסה לסלק את קירה מהחלקה שפעם הייתה ביתה, בעזרת השכנות. אך קירה החכמה מזכירה להן את חוקי הקהילה, והן נסוגות. משפט רשמי מתקיים בנושא, ובו נקבע כי האישה יכולה לקבל את החלקה – ושהמועצה השולטת בכפר תדאג לקירה. היא מקבלת חדר בבניין בנוי, מתוודעת לאפשרות של אמבטיה במקום רחצה בנהר, ומקבלת עבודה רשמית – תיקון וחידוש הגלימה של הזמר. הגלימה נלבשת פעם בשנה באסיפה גדולה, ותפקיד הזמר הוא להזכיר לקהילה כולה את עבר האנושות. קירה מכירה את תומס, גלף מוכשר שהתייתם גם הוא בגיל צעיר ומטופח ע"י המועצה, וגם את ג'ו – שעתידה להיות הזמרת הבאה. באסיפה השנתית, המגיעה כמה חודשים אחרי המשפט של קירה, תומס והיא שמים לב למשהו מדאיג, ומבינים שיש דברים שהמועצה מסתירה מהם.

מה חשבתי?
הספר מעניין, והקריאה בו זורמת. ההדגשות שהפריעו לרצף הקריאה בספר הראשון כבר לא מופיעות כאן. מבחינת התוכן, הוא יותר אפל וקשה מהתוכן ב"המעניק", והאווירה הזו נמצאת בספר מהרגע הראשון. הסיפור של קירה סוחף ובעת הקריאה מרגישים חיבור חזק אליה ולשאר הדמויות.

כמו בספר הראשון, גם כאן העלילה מעלה שאלות ותהיות רבות לחשוב עליהן, וכאשר מסיימים את הקריאה הן ממשיכות להעסיק את המוח. בנוסף, גם פה להרגשתי הספר מסתיים במפתיע – והיה אפשר להמשיך לפתח את העלילה עוד הרבה.
אוסיף שמבחינת הסוף הרגשתי שלמרות שהוא פתוח, הדמויות כן הגיעו לנקודה מסוימת שמהווה סוף סיפור, ולכן הספר כן יכול להתאים לקריאה כספר בודד, בניגוד ל"המעניק".
בכל מקרה, אני מאמינה שההנאה תהיה גדולה יותר מקריאת הסדרה כולה כסדרה.

קראתם? קראתן? אשמח לשמוע ולדבר על הספר בתגובות!

גלי שטרן

מטפחת עציצים, מכורה ללונדון, אוהבת אנשים ותמיד עם ספר ביד (או מקסימום בתיק).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן