שלושים שנה לפני שהעלילה מתרחשת, לגמרי במקרה מוצאים ביער ילד שגדל לבדו, ממש כמו מוגלי. לא ממש היה מובן מי השאיר אותו שם לבדו ועוד יותר לא היה מובן איך הוא שרד כך לבדו.
חזרה להווה. נעמי הולכת יום יום לבית הספר וסובלת. קוראים לה בשמות, לוחשים לה דברים איומים, לועגים לה, צוחרים עליה וזורקים עליה מכל הבא ליד. נעמי לא מגיבה, היא מסתכלת ישר ושותקת. יום אחד כשהשולחן שלה נותר ריק, מת'יו מבין שקרה לה משהו…
מת'יו מרגיש רע. מרגיש רע מכל מיני סיבות, הוא ידע טוב מאוד למה. הוא חשש שאולי יש לו חלק בהעלמות שלה לכן פנה לאב הסנדקות שלו לווילד שהיווה תחליף לאבא שאין לו.
הוא ידע ידע למי לפנות. ווילד החל לחקור אודות נעמי שנעלמה, הוא ערב את סבתו של מת'יו שהיתה שם דבר. היא היתה עורכת דין מפורסמת ובעלת תוכנית טלויזיה מוערכת.
נעמי אותרה מהר יחסית והלעג כלפיה גדל וגדל. היא לא יכלה להכיל את מה שקרה ופתאום נעלמה שוב. הפעם לא הצליחו למצוא אותה בקלות, משהו גדול יותר קרה.
החקירה עלתה הילוך ועוד ועוד אנשים חיפשו את נעמי. ככול שחפרו במקרה הם גילו יותר ועוד ועוד אנשים הפכו חשודים. הם חשדו בכל מי שהכיר את נעמי, החל בהוריה וכלה בילדים מהכיתה, משהו חייב לדעת משהו, משהו חייב לדעת לאן היא נעלמה.
עוד ועוד גילויים והחקירה מסתבכת, עוד מקרה שקרה במקביל מאיץ את החקירה וכולם משלבים ידיים ומשתפים פעולה כדי למצוא אותה.
מה קרה לנעמי? האם ימצאו אותה?
אההתי במיוחד את ווילד שסיקרן אותי. אהבתי לקרוא עם האדם שהוא ועל ההתמודדות שלו עם החיים הנורמטיביים. הפעם כדי להצליח הוא חייב להשתלב עם האנשים שהוא שנא כל כך. הוא יעשה הכל כדי לעזור לאותה ילדה מסכנה שאף אחד לא רצה.
אהבתי גם את הדמות הצבעונית של הסטר שהיתה דמות נשית חזקה ומעניינת שעשתה הכל כדי לשמור על הנכד שלה.
הספר התחיל טוב, מותח ומסקרן אבל לצערי העלילה המשיכה למקום שפחות התחברתי אליו, הרגשתי שהיא מתפזרת. הייתי סקרנית לגלות את הסוף כמובן והדפים התהפכו מאליהם כמו בכל הספרים של קובן.
בטוחה שמעריצי קובן השרופים יהנו גם מהספר הזה.
