Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הילדות האבודות של פריז
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 400
סיפור יוצא דופן על חברות ואומץ של שלוש נשים שהיו חלק מרשת של סוכנות חשאיות בזמן מלחמת העולם השנייה. מנהטן, 1946 בדרכה לעבודה כבכל בוקר דרך תחנת גרנד סנטרל, מושך חפץ מעניין את תשומת לבה של גרייס הילי: זוהי מזוודה נטושה המוחבאת מתחת לאחד הספסלים. סקרנותה של גרייס גוברת עליה והיא פותחת את המזוודה ומגלה בפנים עשרות תצלומים של נשים שונות. בדחף רגעי היא לוקחת את התמונות ומסתלקת במהירות מהתחנה. עד מהרה מתברר לה שהמזוודה שייכת לאישה בשם אלינור טריג, מנהיגה של רשת של סוכנות חשאיות בריטיות שגויסו למאמץ המלחמתי ואומנו בבית אחוזה בסקוטלנד. שתים-עשרה מהנשים הללו, שנשלחו לאירופה הכבושה לסייע לכוחות המהפכה כבלדריות או כאלחוטאיות, לא חזרו הביתה מעולם, וגורלן נותר בגדר שאלה לא פתורה. במטרה לגלות את האמת לגבי הנשים שבתמונות, מוצאת עצמה גרייס נמשכת כבחבלי קסם אחר אם צעירה שנהפכה לסוכנת בשם מארי, שמשימתה הנועזת מעבר לים חושפת סיפור יוצא דופן על חברות, אומץ-לב ובגידה. מחברת רבי-המכר פאם ג'נוף ('סיפורו של יתום') אורגת בכישרון רב אירועים היסטוריים לכדי סיפור מסעיר על תעוזה ועל אחוות נשים בנסיבות הקשות ביותר. "גירל פאואר אמיתי." – קוסמופוליטן

 

גרייס, ניו יורק 1946. היא עבדה במשרד לסיוע משפטי שעזר לפליטי מלחמה שהגיעו מאירופה. יום אחד כשהיתה בדרכה למשרד, היא נאלצה לעבור דרך תחנת הרכבת המקומית ולגמרי במקרה היא ראתה מזוודה מיותמת, מתחת לספסל. על המזוודה היה כתוב רק שם אחד – טריג ולא היו רמזים נוספים לבעל המזוודה או למוצאו. גרייס אזרה אומץ, פתחה את המזוודה בסקרנות ומצאה שם בגדי אישה ארוזים בקפידה וזוג נעליים קטנות של תינוק. כשהיא סיימה את החיטוט החפוז משהו חתך לה את האצבע. היא הסתכלה שוב אל תוך המזוודה וגלתה שהיא נחתכה ממעטפה. היא הוציאה אותה החוצה הסתכלה פנימה וגילתה צילומים של נשים. היא לא הספיקה לחשוב הרבה כששמעה את הסירנה רועשת, היא הכניסה את המעטפה אל תוך התיק שלה ועזבה את המקום.

אלינור, לונדון 1943. אלינור עבדה בגוף חשוב וסודי בתור מזכירה פשוטה בשם במנהלת. באותה שנה כשאיבדו לא מעט אנשי מפתח במלחמה, סוכנים שנחשפו, הוחלט על הקמת גוף מיוחד של לוחמות שיתעתעו באוייב. הוא לא יאמין שנשים יבצעו כאלו משימות, סיפורי הכיסוי שלהן יהיו מוצלחים יותר. אלינור מונתה להיות המגייסת הראשית של היחידה החדשה במנהלת והמפעילה של אותן נשים, היא התחילה לעבוד והבנות גויסו למשימה.

מארי, לונדון 1944. יום אחד ישבה מארי בבית הקפה הקבוע שלה, לפני יום העבודה שלה. כשקראה ספר ניגש אליה בחור זר ושאל אותה מה היא קוראת, ספר בצרפתית היא ענתה לו והוא ביקש ממנה בתמימות שתקריא לו קטע. הזר החמיא לכישורי הצרפתית שלה ונתן לה כרטיס ביקור עם כתובת. זוהי עבודה מכובדת מאוד שתכניס לך הרבה כסף הוא אמר לה והלך. כסף זה ממש מה שהיא צריכה עכשיו. היא עובדת קשה ומפרנסת את עצמה ואת ביתה בת החמש שגרה בינתיים אצל דודתה הרחק מההפצצות בלונדון. היא היתה סקרנית והלכה ישר אל הכתובת שצויינה על הכרטיס, היא גוייסה למינהלת.

אם תרצו לדעת איך שלושת הסיפורים הופכים לאחד, אני מזמינה אתכם לקרוא את "הילדות האבודות של פריז".

סיפור מקסים משלוש נקודות מבט שונות של שלושת הנשים. סיפור על נשים חזקות, אמיצות, שויתרו על הרבה כדי לעזור במאמץ המלחמתי, על מסירות ועל הקרבה.
הסיפור התחיל איטי יחסית אך בהמשך תפס תאוצה ולא יכולתי לעצור את הקריאה, הייתי חייבת לגלות איך התחברו כל הסיפורים ומה עלה בגורל הבנות.
לאורך כל הסיפור חשבתי לעצמי אם אני הייתי חיה באותה תקופה הייתי מסוגלת להיות חלק מהן. האמת? עד עכשיו אין לי תשובה. כדי להיות חלק מהן צריך להיות עשוי מחומר מיוחד ואני לא בטוחה שקורצתי מאותו החומר.
נהנתי מהסיפור, מעוד זוית על התקופה, מהכתיבה הרהוטה של הסופרת ובעיקר קיבלתי השראה מנשים גדולות מהחיים.

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן