בעיירה לא רחוק מכאן גרה מריאן, ילדה פיקחית למדי, ילדה שנחושה למצוא עצמות של דינוזאורים על החוף שסמוך לביתה. כשהיא מוצאת עצם ועוד עצם ועוד עצם היא מבינה שמצאה שרידים של דינוזאור. הבעיה היתה שהחשיך ומריאן היתה צריכה להגיע הביתה לפני החשיכה, היא לחשה לשרידי הדינוזאור שהוא יחכה לה, היא עוד תחזור…
בלילה כשהיא במיטתה, היא ביקשה משאלה מהכוכבים, היא ביקשה שהדינוזאור יתעורר לחיים. ומה אתם חושבים שקרה? כמובן שהוא התעורר. לא רק שהוא התעורר, הוא הגיע לביתה של מריאן וזו קפצה מהחלון הישר אל צווארו. יחד הם יצאו למסע שמחים ומאושרים קדימה להרפתקאה חדשה.
הם הגיעו לפסגת הר גבוה וכשהעננים התפזרו, הם מצאו אי קסום שבו מרחפים חלומות ומשאלות. כשהגיעו אל האי הם הצטרפו למסיבה גדולה, מקום שבו כל דבר אפשרי ושום דבר לא נראה בו מוזר. כשהרגישה מריאן שהיא עייפה, הם החלו לחזור לעיירה הקטנה אל המיטה הרכה ולהורים. מריאן נהנתה בהרפתקאה אבל יותר נהנתה לחזור הביתה. אני בהחלט מסכימה עם מריאן על דבר אחד לפחות – אין כמו בבית!!!
הילדה והדינוזאור זהו ספר חביב עם איורים מקסימים וצבעוניים. כל מה שעניין את בני הקטן היה הדינוזאור כמובן, הוא שאל עוד ועוד שאלות ובעיקר רצה לדעת האם היו דינוזאורים כשאני הייתי קטנה. אני אמנם כבר די בוגרת, אבל לא כזו עתיקה…
