פרשת חטיפת ילדי תימן הינה פצע פתוח וכואב בחברה הישראלית. בשל כך, כל פעם שיוצא ספר סביב הנושא, על אף שהפעם זו יצירה דמיונית, אני חשה צורך לקרוא אותו.
כזה הוא הספר "היכן את ציונה" , אשר שוזר שתי עלילות השזורות זו בזו. האחת – סיפורה של משפחת מצראפה מהכפר נאדב בתימן. אב המשפחה צורף . במשפחה שתי בנות תרנג'ה אשר נישאת בשידוכין ובטקס מרשים בגיל צעיר ועוזבת את הבית, מוסא הבן היחיד וג'מילה-גיבורת הסיפור. בניגוד למנהגי המקום, הכירה באופן עצמאי ג'מילה את יחיא עוד כשהיה בן 11, השניים נישאים כעבור 3 שנים . כן בתקופה ההיא נישאו בגיל מאד צעיר. לאחר ביקור השליחים מארץ ישראל אשר עודדו את עליית היהודים, החלה המשפחה במסעם המפרך שגבה קורבנות משפחתיים. במהלך המסע נישאים ג'מילה ויחיא. לאחר עלייתם לארץ ישראל שוכנה המשפחה במחנה עולים ליד קיבוץ עין שמר. ג'מילה יולדת תאומים יוסף וציונה. בגיל שנה וחצי נעלמת ציונה באופן מסתורי מבית הילדים. כל נסיונות המשפחה לגלות מה עלה בגורלה, עלו בתוהו.
עלילה שניה מתרחשת מעבר לים, בבלגרד. מרגיט נותרה לבד בעולם לאחר מלחמת העולם השניה . נאמנה לשלטון היוגוסלבי. אולם נאמנות זו אינה עולה בקנה אחד עם השלטונות וכך מוצאת עצמה אסירה באי גולי אוטוק הידוע לשמצה. את אריך מכירה עוד בהיותה על האי והוא מסייע לה בעת שחרורה. בין השניים נרקמת לה אהבה ולאחר נישואיהם, מגלים כי מרגיט אינה יכולה להביא ילדים לעולם. בדרך לא דרך הם מאמצים תינוקת בת שנה וחצי מבית היתומים ושמה יוליה. יוליה גדלה לתפארת . מאומה לא חוסכים בגידולה. משגדלה, החלה בלימודי רפואה באוניברסיטה.
ובארץ טועם יוסף את חיי החילוניות , מסיים את לימודיו בהצלחה, מתגייס לצבא וחולם להיות רופא. הוריו חוסכים לו כסף ללימודים והוא בוחר ללמוד רפואה ביוגוסלביה. יוליה ויוסף נפגשים בפקולטה לרפואה, לכאורה סיפור אהבה לכל דבר. אך מה מונע מיוליה להתקרב ליוסף בקשרי אהבה? ומה באמת מחבר ביניהם ?
הסיפור כתוב בצורה קולחת, העלילה די צפויה. אין ספק שסיפור חטיפת ילדי תימן הוא בבחינת כתם של החברה הישראלית.
