היינו בני מזל – סקירה של סוזן צדוק

משפחה אחת, גורל אכזר, מזל גדול, אתחיל דווקא מהתחושות שלי בסיום הספר, החזקתי אותו ממש חזק, חיבקתי אותו קרוב לליבי, נשמתי עשר נשימות לפני שהצלחתי להמשיך לתפקד. אני חושבת שזהו ספר חובה, שיכנס למערכת החינוך וילמדו עליו את השואה שפגעה והתפשטה כמו מגיפה, רחובות, ערים ומדינות דיממו, פגעו השחיתו מכל הבא ליד. אסון, הרס וחורבן. 6,000,000 יהודים נספו בשואה הארורה לחלקם היה מזל, לחלקם הגדול פחות. מי נשאר בדורנו לספר על כך?!

הסיפור הוא סיפור זיכרונות של הנכדה (אדי) מבני משפחת קורץ, החליטה לספר את הסיפור של בני משפחתה, אחרי תחקיר מעמיק ופרויקט חיים הצליחה לשים למולנו ולגולל בפנינו את אשר קרה, הכי חד, הכי כואב והכי מפתיע אנחנו זכינו, גם הם ועוד מליוני יהודים שלא זכו שסיפורם יסופר. תיאורים מרתקים, לצד הישרדות יומיומית, יש משהו בכתיבה של הסופרת האטנר שלא הצלחתי לשחרר את הספר מהפרק הראשון.

על העלילה
הסיפור מסופר כל פעם מנקודת מבט של בן משפחה אחר, מה שעזר לי להתמקד היה עץ היוחסין המשפחתי של משפחת קורץ שמאויר בתחילת הספר, עמוד התווך של המשפחה הם זוג ההורים סול, נחומה וחמשת ילדיהם, כבר מתחילת הקשר אפשר לזהות משפחה מלוכדת וחמה, לבני הזוג יש חנות בדים יוקרתית במרכז פולין, בעיר ראדום חיים חיי נוחות בבית גדול שמכיל את כולם, בראש ובראשונה חינכו את ילדיהם להשכלה גבוהה, גם אם זה היה מצריך להתרחק גאוגרפית מהחממה העיקר השכלה אוניברסיטאית קודמת לכל. האומנם זה מה שהרחיק אותם מהקן, אבל לימים גם מה שהציל.

הסיפור מתחיל בליל הסדר של חודש מרץ 1939, רגע לפני פרוץ המלחמה אדי שחי בלונדון מקבל מכתב מאמו אשר מבקשת ממנו באופן חד פעמי לא להגיע לחג הבקשה תמוהה והוא לא מבין את פשר הבקשה שהרי המפגשים החשובים של המשפחה, אלו החגים המשמעותיים של היהודים פסח/וחגי תשרי. בין הדברים הוא מזהה בכתביה של אמו את הפחד הנצור בה, מבקשתה להימנע ולהגיע שמה יקלע לתוך המלחמה המבוששת לבוא. מה עליו לעשות ואיך עליו לפעול, האם יצליח בכל זאת לחצות את המדינה ולהגיע לארוחת החג?!

המלחמה פורצת בספטמבר 1939, הבנים לבית משפחת קורץ נשלחים לחזית המלחמה, המשפחה מתפוררת, עוברת משברים, הקשרים מתרופפים, וכל אחד באשר הוא ביחד ולחוד חייבים להציל את עצמם ולשרוד. הדאגה הגדולה של ההורים והאחים, המחשבות, הפחד, הקור והלא נודע מלווים אותי לאורך כל הקריאה בדריכות, ובציפייה שיהיה רק טוב. הסיפור כל פעם מנקודת מבט של בן משפחה אחר כמו פאזל שבסיימו משלים לנו תמונה מלאה, מה שמצליח לחבר אותי לכל אחד ואחת באופן אישי ועמוק. לאורך הקריאה הרגשתי את כאבם ואת השמחות וההצלחות הקטנות שלהם שהיו עצומים בליבי. הספר ליווה אותי לכל מקום, היה בחיקי גם שלא קראתי בו הרגשתי שאני חייבת להיות קרוב אליו והוא אלי. זהו סיפור אמיתי עצוב, משמח ומרגש עד דמעות.

שורה תחתונה
סיפרתי כל כך הרבה, על הרגשות שלי לאורך קריאת הספר, כי כל ניתוח אחר של הספר עלול להרוס לכם את את חווית הקריאה. אני מפצירה בכם לקרוא את הספר, להכיר את הדמויות המרגשות במשפחת קורץ, עם יד על הלב הסיפור של אדי כבש את ליבי. האחרית דבר של הסופרת (הנכדה) של אדי ריסק אותי, מי מאיתנו לא יצטרך להגיש בעברו עבודת שורשים, כמה באמת חקרתם וחיטטתם דורות אחורה בשביל לקבל את התמונה המלאה, ואולי רק עשיתם עבודה כללית?! והינה לכם עבודת מחקר מקיפה אמיתית שהסופרת לא התפשרה וחקרה וזאת התוצאה המופלאה. ספר לדורי דורות , עשתה שירות מבורך לכל יהודי באשר הוא ובפרט לשש מליון יהודים שנספו בשואה הארורה.