"צפון צרפת מאי 1940, כשמונה שעות אחרי שעזבו את אַמייַן הם ראו לראשונה חיילים גרמנים.
פחד הציף את כל העשׂרים, רובם זרים שחָברו זה לזה בשתיקה כיוון שנקלעו לאותה דרך באותו זמן ונעו באותו כיוון. "אל תִפנו צפונה," הזהירו אותם באמיין. "אתם נכנסים לתוך שדה קרב."
ספר היסטורי, מסתורין, מתח ודרמה כול הדברים הטובים באריזה אחת. אינדיקציה של ספר טוב בעיניי הוא ע"י כך שהוא נבנה לאט אבל בטוח, ככה אני אוהבת ההתחלה איטית שמאיצה והופכת להיות מעניינת ומותחת לאורך הסיפור.
תחילת הספר מבלבלת ולקח זמן עד שהבנתי מי נגד מי. ההתחלה איטית ורק רק בחלק השני הקצב מתגבר, נשאבתי לתוך העלילה לדמויות, מרגע זה ואילך אי אפשר לעזוב את הספר מהיד.
הדמות של נטלי הרבה יותר שנויה במחלוקת כבר בהתנהגותה במקרים שוליים בתחילת הספר כמו התייחסותה לילדה שהייתה תחת חסותה או המפגש עם הילדים שגנבו מזון מהגרמנים. אם כי ככל שהמשכתי לקרוא, פיתחתי אליה הערצה בשם אומץ ליבה והסכנות שלקחה על עצמה.
שאר הדמויות פשוט נמצאות שם ולא מעוררות רגש זה או אחר. בספר אין חלוקה ברורה לטוב ורע וגם לדמויות הרעות בסיפור יש מאפיינים חיוביים.
הצדדים המכוערים של המלחמה מתגלים כאן במלוא עליבותם.
לא אהבתי את היחס לו זכה אוון מהצד שלו דווקא, אם כי יכולתי להבין את המניע. הציק לי שיכולתי להבין את מניעיהם, ואף להצדיקם חלקית, אם כי ריחמתי על אוון. הוא בהחלט לא היה ראוי ליחס שקיבל. השאלה אם המטרה מקדשת את כל האמצעים?!
ספר מדהים ריתק אותי, אני כל כך אוהבת את התקופה של מלחמת העולם השנייה וזה בול היה ספר בשבילי הסוף גמר עליי פשוט ריסק אותי, בכיתי מלא בסוף!
נ. ב (1) מה שחסר לי בספר זו מפה המראה את המקומות והארצות שמוזכרים בספר.
נ. ב (2) הסוף היה טכני, הרגיש כאילו קראתי מסמך של פרטים יבשים, זה היה קצת חבל!
