"כתלמידות בבית הספר התיכון למדו רויא וזרי במסלול שאפשר להן לרכוש את ההשכלה הטובה ביותר שבנות יכלו לרכוש בטהראן של 1953".
סוף סוף היה להם ראש ממשלה חדש בשם מוסדק שמבחינת המשפחה יקח את איראן קדימה ויסיר את המגבלות הרבות שהיו, הם חלמו להיות דמוקרטיה מלאה, הם חלמו שהבנות יהיו שוות, אביהן חלם שהם יהיו מאדם קירי הבאה.
ממש בסמוך לבית הספר של הבנות, בפינת הרחוב היתה חנות מיוחדת במינה, החנות למכשירי כתיבה. לא היו בה רק מכשירי כתיבה, כאלו יקרים שגם יובאו מאירופה אלא גם ספרים מכל הסוגים. החנות היתה מקום מפלט עבור רויא, היא יכלה לבלות שם שעות.
מסתבר שלא רק רויא אהבה לבלות שם אלא גם בהמן ההורס זה שרוצה לשנות את העולם. שניהם נפגשו שם בין המדפים, בעיקר של השירה, הם חיכו כל השבוע "לפגישה המקרית" הזאת.
כמה פגישות בחנות הספרים וגם בבית הקפה הסמוך מספיקים להם כדי להתאהב עד כלות וגם לבהמן לבקש את ידה של רויא. השמחה על האירוסין היתה גדולה, התרגשות גדולה של הרבה אנשים מסביב אך לא של כולם.
אימו של בהמן לא היתה בריאה בנפשה ולא ניסתה להסתיר את הסלידה שלה מרויא. בחורה צעירה שבהמן יועד לה לא חסכה במילים ובמעשים. שתיהן העיקו על רויא.
בהמן היה פעיל פוליטי ותומך נלהב ומוצהר בראש הממשלה. מוסדק, ראש הממשלה היה שנוי במחלוקת שכן שאף להתקדם כמו המערביים וביטל לא מעט חוקים דתיים נוקשים שהיו. מטבע הדברים האופוזיציה מולו היתה גדולה, זועמת ואיימה להוריד אותו מהשלטון. בהמן כפעיל פוליטי שלא הסתיר את דעותיו היה חשוף לסכנות רבות ולהשפעות מהסביבה.
יום אחד כשהוא ומשפחתו נעלמו כלא היו רויא אינה מבינה לאן ומה קרה וכאן מר פח'ירי, בעל החנות למכשירי כתיבה נכנס לתמונה. הוא היה קרוב למשפחתו של בהמן ויכל לקשר בין רויא לבהמן שהסתתר מסיבה כלשהי וגם ניתק את הקשר עם ארוסתו. לאן ומדוע הוא נעלם כשהוא משאיר את ארוסתו מאחור?
השבר של רויא היה גדול, כל העתיד עליו חלמה נעלם כלא היה, היא הבינה שעליה להמשיך הלאה. היא אמנם המשיכה הלאה אבל ליבה תמיד חזר לכיכר ההיא שבה הם קבעו להפגש, לפגישה ההיא שהוא לא הגיע.
הספר משתרע על פני עשרות שנים, הוא מתרחש גם בטהראן וגם באמריקה. הוא מספר עליה כעל נערה, בחורה צעירה וגם כאישה בוגרת ומבוגרת בהמשך.
לא מעט עברה רויא בחייה, גם כשהיתה עטופה במשפחתה המחבקת וגם כשהיתה בלעדיהם. "העבר איתנו תמיד, אורב בפינות, קורץ אלינו לאחר שחשבנו שהמשכנו הלאה, נתלה על גופינו מבפנים".
רויא עבר כל כך הרבה, הרבה מעבר לקמצוץ שהזכרתי. לא משנה מה קרה לה, היא תמיד נשארה נאמנה למורשת ולתרבות שלה ולעצמה.
תוכלו למצוא הרבה בסיפור הזה. גם אהבה וגם שנאה, גם ישן וגם חדש, גם תרבות ישנה ואותנטית וגם כזאת מתקדמת ומערבית יותר. גם שמרנות וקיצוניות אל מול מתירנות וליברליות.
ספר מקסים שיש בו הכל.
הכתיבה קולחת ומזמינה, מתובלת במאכלים ובתבלינים פרסיים שמכניסים את הקורא לאוירה. הדמויות עגולות ומעניינות והעיניין בעלילה נשמר לאורך כל הסיפור.
ספר נהדר, כלבבי, נהנתי במקסימום ואני לגמרי ממליצה בחום לצלול פנימה. קריאה מהנה!!
