מיכאל הרגיש שמספיק לו. הרגיש חנוק בביתו. אישתו ליאורה עסוקה בשלה. בעבודה שלה, בעיסוקים שלה ובעצמה. לביתו המתבגרת נועם גם לה חיים משלה. אימו של מיכאל שהיתה זורקת מילים לאויר המחישה לו שהוא לא מקבל את היחס הראוי מאישתו. הוא הרגיש שקוף בביתו.
לאחר עימות שערך עם אשתו ליאורה, הם החליטו להפרד. מיכאל דאג לשכור בית מרוהט בקרבת מקום עם חדר מאובזר לביתו נועם. כשכבר עזב את הבית, הוא הרגיש שהוא מתגעגע.. לבית שלו, לליאורה ובמיוחד לביתו האהובה. הוא לא זוכר איך חיים בלעדיהן. הפרידה היא תהליך שהוא לומד ומתרגל לחיות בנפרד, הוא מתרגל לחיים החדשים שהוא בחר לעצמו.
בספר הוא מיטיב לתאר את התחושות שלו בהווה, את המחשבות שלו לעתיד וגם את הזכרונות שלו מהעבר. חלק מהספר מסופר בזמן הווה וחלק ממנו מספר על משפחתו של מיכאל, על אביו ואימו ועל האח שאיבד בתאונה מצערת.
מיכאל מנסה לבנות מחדש את חייו וללמוד לחיות לבד. הוא נפגש עם נשים, מנסה להתקדם מקצועית ובעיקר דואג לקשר עם ביתו האהובה. הוא ממשיך להיות לה אב דואג ומסור.
הספר כתוב היטב, בשפה קולחת ונעימה. העלילה לצערי לא "סחבה" מאמצע הספר בערך חיכיתי למשהו מעניין שיקרה, משהו פיקנטי, משהו שיכניס עניין לסיפור.
מבחינתי הספר הוא פספוס מאחר ואהבתי את הכתיבה והשפה. אם הסופר היה בוחר כיוונים אחרים לעלילה ומכניס עניין הספר יכל להיות מוצלח.
נושא הסיפור הוא חשוב ויכל לנגוע בהרבה אנשים. יש לא מעט אנשים שנפרדים ומפרקים משפחות בגלל סיבות כאלה או אחרות. אני בטוחה שהסיפור יכל לגעת בהם, הם יכלו להתחבר לסיפור ואף להנות ולהתרגש ממנו.
