החוקים של מוזס – סקירה של שרון בצלאל

שמעתי וקראתי רבות על הספר, מודה שהגעתי אליו עם צפיות רבות לספר מוצלח-ולצערי התבדתי, היה בינוני מינוס מבחינתי.
היו קטעים לא מעניינים, חיכיתי להתפתחויות, לקצת אקשן או משהו שימריא בעלילה.

הסיפור מספר את סיפורו של מוזס, תינוק קראק שננטש במכבסה ואז הוא מגיע למשפחה מאמצת שמגדלת אותו, לקראת סיום התיכון הוא מתאהב בנערה שגרה לידו-בג'ורג'יה.
מוזס הוא נער תמהוני משהו שמרבה לצייר ציורים מתוך מחשבותיו במקומות לא סטנדרטיים, יום אחד הוא מוצא את אימו המאמצת מתה על רצפת המטבח ובמקום להזעיק את כוחות החירום הוא מצייר חזיונות שהיו בראשו על קירות הבית.
הוא נלקח למעצר כדי לוודא שהוא לא הרוצח ואז מאשפזים אותו במוסד לחולי נפש לצורך שיקום לכמה חודשים, שם הוא מסרב לראות את ג'ורג'יה שמנסה להגיע אליו בכל דרך אפשרית על מנת לספר לו משהו חשוב.
לאחר כמה שנים, בעקבות מכתב ישן מג'ורג'יה שהוא לא קרא קודם, הוא מחליט לחזור לעיירת נעוריו ולפגוש את ג'ורג'יה.

מה יגלה מוזס? האם תקבל אותו ג'ורג'יה בזרועות פתוחות? האם יחזרו להיות יחד?

אני מציעה לכם לקרוא את הספר בכל זאת ולו בזכות הביקורות הטובות מסביב, אולי זה לא הספר וזו רק אני!?!?
הספר הוא לא ספר גרוע.. בכל זאת סיימתי אותו, אבל בהחלט ציפיתי שיעשה לי יותר "נעים בלב" וזה לא קרה...