Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
החוקים של מוזס
תגיות:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2018
מספר עמודים: 361
מישהו מצא אותו עטוף במגבת בתוך סל כביסה במכבסה, תינוק גוסס והוא בן שעות ספורות בלבד. הם קראו לו בייבי מוזס, כשסיפרו עליו בחדשות השעה עשר: הרך הנולד שננטש בסל כביסה במכבסה אוטומטית. הוא נולד לאמא מכורה לקראק וצפוי היה לסבול מבעיות רבות. דמיינתי שלתינוק הקראק, יש סדק ענק החוצה את גופו, כאילו נשבר בעת לידתו. ידעתי שאין זו הכוונה בכינוי, אך הדימוי נצרב במוחי.יכול להיות שהעובדה שהיה שבור, משכה אותי אליו מלכתחילה. הכל קרה עוד בטרם נולדתי, וכשכבר הכרתי את מוזס ואמא שלי סיפרה לי עליו, אלה כבר היו החדשות של אתמול ואיש לא התעניין בו עוד. אנשים אוהבים תינוקות, אפילו תינוקות חולים. אפילו תינוקות קראק.אבל תינוקות גדלים והופכים לילדים וילדים הופכים לנערים. איש איננו מעוניין בנער מתוסבך. ומוזס היה מתוסבך. מוזס היה חוק בפני עצמו. אבל הוא גם היה שונה ואקזוטי ויפיפה. החיבור בינינו שינה את חיי במובנים שמעולם לא דמיינתי. יכול להיות שהייתי צריכה לשמור מרחק, כמו שאמא שלי הזהירה אותי. אפילו מוזס הזהיר אותי. אבל לא שמרתי מרחק. וכך מתחיל סיפור על כאב ועל הבטחה, שברון לב ורפוי, על חיים ועל מוות. סיפור על לפני ואחרי, על התחלות חדשות ועל אינסוף. אך מעל לכל... זהו סיפור אהבה.

לספר הזה היה לי מאוד קשה להתחבר בהתחלה, עד שהגעתי לאמצע הספר שקלתי מספר פעמים לנטוש , אך ההמלצות הרבות על הספר גרמו לי להסתקרן ולהמשיך.

זהו רומן מודרני, סיפורם של מוזס וג'ורג'יה.

מוזס הוא "תינוק קראק" שנמצא נטוש במכבסה כשהוא בן מספר שעות בלבד, לאחר מכן נמצאה גופת אימו שהייתה מכורה לסמים, כמובן שהיו לכך השלכות - הוא נולד כתינוק מכור, והיה צפוי לסבול מהמון בעיות. הוא נדד בין בני משפחתו השונים כשאף אחד לא הצליח/ לא רצה להתמיד בגידולו, עד שהגיע לסבתא רבא שלו - קת'לין, היחידה שהאמינה בו והעניקה לו יציבות ואהבה.

מול ביתה של סבתו נמצא ביתם של משפחת שפרד.  למשפחת שפרד יש חוות סוסים למטרות טיפוליות , ובאופן הראוי להערכה הם מגדלים גם ילדי אומנה המתחלפים כל הזמן . ג'ורג'יה, בת המשפחה, הגדלה לעולם הזה, מצליחה לאלף גם את הסוסים העקשנים ביותר.

לאט לאט נוצר חיבור בין מוזס לג'ורג'יה, ג'ורג'יה מתאהבת במוזס- הנער שכולם מפחדים ממנו ושחי בעולם של חוקים משלו. מוזס נתפס מוזר בעיני בני העיירה, הוא מצייר על קירות, גשרים, אסמים ומשטחים ציבוריים, ציורים של אנשים מתים. הוא רואה בחזיונותיו מתים המשדרים לו סימנים עבור האנשים החיים, אך זה סוד אותו הוא מסרב לחלוק, ולכן מרבית בני העיירה חושדים בו כי הוא הרוצח.
ג'ורג'יה אינה מרפה ממוזס, בדרכה שלה, אך הבעיה היא שאחד החוקים של מוזס הוא "לא לאהוב!"... ג'ורג'יה העקשנית בטוחה כי יבוא היום ומוזס יכיר באהבתם, ואולי כמו הסוסים בסוף ייתן לה את ליבו..

יום אחד דרכיהם נפרדות. הם חווים אובדן ושברון לב, הם מנסים לשכוח, להתגבר ולבנות עצמם מחדש כל אחד בדרכו, אך משהו מטריד את מנוחתם.

כמו שקל להתאהב בדמותה של ג'ורג'יה המקסימה, העקשנית, מלאת האהבה, כך קשה יותר להתחבר לדמותו של מוזס המנסה להקפיא את רגשותיו, המצטייר כמרוחק וקשוח. שניהם עוברים כברת דרך ארוכה והרבה כאב בדרך אל השקט והאושר. עד שבסופו של דבר הקורא מתאהב בשניהם.
הספר מלא רגש - אהבה, עצב, פחד ורצון למצוא מרפא לנפש הפצועה.

זהו ספר שמצריך הרבה סבלנות, ההתחלה כמו שרשמתי מייגעת ונראה כי אין ממש עלילה אך בהמשך הספר מעביר הילוך והופך למרתק, מעניין ואפילו קצת מותח.
לסיכום: נתתי לספר רק 3 כוכבים, אמנם ממחצית הספר ואילך קשה לעזוב אותו והרעיון שלו ייחודי ומקורי, אבל היה לי קצת קשה למשוך חצי ספר בשביל זה, לדעתי היה אפשר לקצר את החלק הזה ולהקל על הקורא או לפחות להוסיף קצת אלמנטים של מתח לעלילה.
אם בכל זאת החלטתם לקרוא, תאזרו בסבלנות ולא תתחרטו!

אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן