הספר הכניס אותי למחשבות לבחון את היחסים שלי עם בתי, יחסים טובים בד"כ אם כי יחסים מורכבים של גיל ההתבגרות, אבל קשר מיוחד של בת יחידה.
הספר החדש של ג'ס וולאנס "החדר הצהוב" מגיש לנו מותחן פסיכולוגי רגיש לנוער, ומעורר שאלה לגבי מערכת היחסים של הורות והתבגרות, על חברות ואמון - וכמה רחוק הנוער מוכן ללכת אחרי הפרתקאה בגלל חוסר תשומת לב בבית.
מה הייתם עושים, אם ביום בהיר אחד הייתם מקבלים מכתב שמודיע לכם שאביכם מת?
סיפורה של אנה בת ה-16, שחיה עם אמה אחרי שאביה עזב כשהייתה קטנה מאוד, למעלה מ - 10 שנים לא ראתה את אביה.
האמא היא מדענית שמבלה את רוב זמנה בחדר העבודה, והיחסים בבית קרים ומרוחקים.
מכתב ממוען לאנה מגיע, ובו בת זוגו העכשווית של אביה אידי מספרת לה על מות אביה. היא מבקשת להפגש עם הנערה כדי למסור לה משהו שהאב השאיר עבורה.
חבריה הטובים של אנה חושבים שלא שאסור לבטוח באידי ולהתרחק, אבל מה שאסור קוסם יותר ממה שמותר.
אנה נמשכת אל אידי, ומוצאת בחברתה מקום נעים, חם, מזמין ואפילו מנחם. עם אידי היא מרגישה מספיק בטוחה לחשוף סוד מעברה, שהוא הגורם למסכת ההתעללות שהיא חווה מחבר ללימודים.
אידי היא אישיות כובשת, מושכת, מהפנטת. לכול אורך הקריאה לא הצלחתי להבין האם אני אוהבת אותה או חוששת ממנה.
דמותה של אנה היא ילדה מלאה בתום וטוהר שלא תוכלו שלא לאהוב.
החדר הצהוב? לכול אורך הספר שאלתי את עצמי מה הקשר? ברור שיש קשר שתקראו תדעו. קשר פסיכי מטורףףף
הקריאה קולחת, הוא כתוב טוב וברגישות יתרה.
מומלץ לנוער.
