אוגוסט שנת 1939, ויאן מוריאק חיה את חייה השלווים בעמק הלואר שבצרפת עם בעלה אנטואן ובתם בת השמונה, סופי.
לאחר שאנטואן מגוייס למלחמה נגד צבאו של היטלר, נותרות שתיהן לבד.
שנה לאחר מכן, מתדפקת על דלתן איזבל, אחותה המרדנית והצעירה של ויאן שסולקה מבית הספר לנימוסין (איזבל סולקה מבתי ספר כל חייה) וגם אב המשפחה הסיר ממנה את ידיו ושלח אותה לדרכה.
איזבל וויאן התייתמו מאמן בגיל מאד צעיר ונשלחו לבית יתומים, ויאן שימשה כאם לאיזבל כשהיתה איזבל רק בת ארבע אבל למרות זאת היחסים ביניהן טעונים ואיזבל מרגישה שויאן נטשה אותה.
מסיבה זו בדיוק לא רצתה לחזור אל הבית הזה ואל אחותה, מסיבה זו שמרה מהם מרחק כל השנים. יותר מידי כאב היה ביניהן.
כאשר הגרמנים פולשים לצרפת, מגיע קצין נאצי בשם וולפגנג בק לביתה של ויאן ודורש לקבל חדר בבית כדי ללון בו או שהיא תיאלץ לנטוש את הבית ולספח אותו לגרמנים.
ויאן שלא מוכנה בשום אופן לעזוב את הבית שהיה שייך למשפחתה במשך דורות רבים נאלצת בעל כורחה להסכים לפלישתו של הקצין לביתה.
ויאן צריכה להתמודד לבדה עם המלחמה, עם קפטן בק שהתנחל בביתה ועם איזבל בעלת המזג הסוער שמושכת אליה אש בכל מקום אליו היא הולכת.
איזבל מגויסת לעזור במרד נגד הגרמנים והיא מחלקת בכל בוקר בסתר "עלוני טרור".
כשהיא מקבלת מהמחתרת משימה בפריז, היא מתארגנת לעזוב את הבית בכפר, לא לפני שהיא מזהירה את אחותה לעולם לא לבטוח בקפטן בק הגרמני.
תבטיחי לי שבהעדרותי תתרחקי מבק. אל תאמיני לו בשום אופן.
לאחר שנפרדות דרכן של האחיות, ויאן המאופקת ממשיכה לנתב את החיים שנכפו עליה בכפר והיא סובלת מרעב ומחלות ואיזבל נוסעת לפריז וחוברת לאנשי מחתרת צרפתיים שמבהירים לה שאם היא רוצה להיות חלק מהם, היא תיאלץ לנהוג ביתר מתינות ופחות באימפולסיבית לה הורגלה כל חייה, היא מקבלת שם קוד בשם: "הזמיר" ויוצאת למשימה הראשונה שלה.
כל אחת מהאחיות עוברת בדרכה שינוי משמעותי עקב המלחמה, איזבל מפגינה אומץ רב ולא מהססת לסכן את חייה למען המאמץ המלחמתי וויאן מבינה שלא תוכל להישאר יותר ניטרלית והיא לא מוכנה להפנות את גבה לאנשים טובים הסובלים מכל הרוע סביבם.
כשהיא צופה מהצד בשכניה היהודים שמסולקים למחנות עבודה בגרמניה היא מבינה שלא תוכל עוד לשבת בשקט ולהבליג.
לפתע פתאום פחדה עוד יותר להניח לבתה לגדול בעולם שאנשים טובים לא עושים בו דבר כדי לעצור את הרוע.
