עלילת הספר "הדירה ברחוב אמלי" מתרחשת בפריז בעת מלחמת העולם השנייה. רובי היא צעירה אמריקאית שחיה בעיר היפה בעולם בעקבות נישואיה למרסל הצרפתי. היא גרה איתו בבניין ברחוב אמלי ומתחברת עם בת השכנים היהודיים, שארלוט בת ה-12.
כשהנאצים כובשים את פריז מרסל המיואש מתחיל להתנהג מוזר. הוא נעלם לימים וללילות שלמים, הוא עצבני יותר ומתנהג כלפי אשתו כאל ילדה טיפשה. לבסוף רובי מבינה כי הוא מסתיר משהו חשוב ולא מדובר במאהבת. ככל שמרסל נעדר כך בדידותה של רובי גדלה והקשר בינה לשארלוט מתחזק.
בהמשך מתברר כי מרסל תורם למאמץ המלחמתי במחתרת – הוא מסתיר טייסים בריטיים ולאחר מכן מסייע להם לחזור למולדתם ולהמשיך במשימתם נגד הכובש הנאצי. לבסוף הוא מתגלה ונהרג. רובי נותרת לבדה.
כשיום אחד דופק על דלתה תומס, טייס בריטי שלא יודע על מותו של מרסל, רובי מקבלת הזדמנות להמשיך את פעילותו של בעלה ולסייע למדינה שהיא למדה לאהוב. בנוסף הקשר בינה לתומס מתחזק והם מתאהבים.
מה יעלה בגורלם של שארלוט ומשפחתה? האם תומס ורובי ייפגשו שנית? האם רובי תעמוד במשימתה או שמא תיתפס? ביד רגישה עורגת הרמל סיפור יפייפה המבוסס בחלקו על סיפורה האמיתי של אמריקאית בפריז שהשתייכה למחתרת הצרפתית.
דעתי על הספר:
"הדירה ברחוב אמלי" הוא ספר מרתק וסוחף שקשה להניח מהיד. הרמל מאוד מדייקת בתיאור התקופה וממש הרגשתי כאילו אני נמצאת שם יחד עם הדמויות. גם המעברים בין סיפורי הדמויות הוא קליל וזורם.
מאוד אהבתי את סיפורן של רובי ושל שארלוט. שתיהן דמויות עגולות שמתפתחות לאורך הספר באופן משמעותי. מנשים פאסיביות שרגילות להיות מובלות על ידי הסובבים אותן, הן לוקחות את גורלן לידיהן ומעצבות אותו כראות עיניהן. שתיהן אמיצות ולמרות הפחד לא נכנעות וממשיכות קדימה למען המטרה שהן מאמינות בה. אהבתי את החמלה של רובי ואת הרצון שלה לסייע למרות שהיא לא באמת חייבת.
דמות נוספת וחשובה לא פחות בספר היא התקווה. התקווה שבסוף יהיה בסדר, שהאהבה תנצח ושלמרות הרוע מסביב יש גם קצת טוב.
מדובר בספר מקסים ללא קטעים קשים במיוחד של דם ואלימות אבל כן עם קטעים עצובים שמנגנים על מיתרי הלב ושגרמו לי לבכות לא מעט.
