Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
הגל החמישי
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 440
כשמצאתי אותך, חשבתי שהדרך היחידה להחזיק מעמד היא למצוא משהו ששווה לחיות למענו. זה לא נכון. כדי להחזיק מעמד, אתה חייב למצוא משהו שאתה מוכן למות למענו" הגל הראשון השאיר אחריו רק חושך. אחרי הגל השני רק בני המזל ניצלו. אחרי הגל השלישי רק האומללים נשארו בחיים. אחרי הגל הרביעי רק כלל אחד תקף: אל תסמכו על אף אחד. עכשיו מתחיל הגל החמישי. קאסי יודעת שהפולשים מנסים לצוד אותה. היא הולכת בדרכים, בורחת מאלה שנראים כמו בני אדם אבל הורגים כל מי שנקרה בדרכם. הצייד יורה בה. היא מתחבאת מתחת למכונית. היא מאבדת דם. היא מאבדת את ההכרה. היא מתעוררת בבית חווה מוגן, ולצדה בחור עם עיניים טובות. קוראים לו אֶוֶון והוא מטפל בה. הוא מבטיח לה שיעזור לה למצוא את אחיה הקטן. הוא מבטיח שהוא בן אנוש. אז הוא מבטיח. האדרנלין הסוחף של 'משחקי הרעב' בשילוב העולם האפל של 'הדרך'. לא חשוב על איזה מדף בחנות תמצאו אותו - פשוט קחו אותו ותקראו" (אנטרטיינמנט וויקלי)

השם הוא קאסי. לא קיצור של קסנדרה. לא קיצור של קסידי. קסיופאה…. ויש מצב שהיא האדם האחרון שחי. ואם זה נכון, אז היא כל מה שנשאר. היא האנושות.

כשזה התחיל אף אחד לא האמין. זה היה נראה כמו משהו מתוך סרט, חללית גדולה שחנתה מעליהם, עומדת שם במשך ימים. האחרים הגיעו. זה הטריד אנשים, היה נושא השיחה העיקרית, אבל לא הייתה פאניקה. למה שתהיה? הם לא היו יכולים לדעת שהם הולכים לעבור סיוט. יותר נכון, גלים של סיוטים.

הגל הראשון השבית כל דבר שיש לו מנוע או מופעל על חשמל. פלאפונים, מכשירי חשמל, אפילו מכוניות ומטוסים. ברגע אחד הכל הופסק.

הגל השני גרם לרעידות אדמה חזקות ששלחו צונאמים שהשמידו את כל הערים שהיו בהן חופים.

הגל השלישי היה מגפה, המחלה האדומה, שגרמה לכל מי שנדבק בה לדמם את עצמו החוצה.

בשלב הזה כבר לא נשארו הרבה אנשים. בלי הנוחות של החיים המודרנים, בלי דרך לתקשר ועם מחלה שהתפשטה כמו אש בשדה קוצים- זה לא היה מפתיע במיוחד.

ואז הגיע הגל הרביעי. האחרים מצאו דרך להסתנן לתוך גוף של אנשים. כבר לא היה אפשר לבטוח באף אחד. האחרים השתלטו על בני האדם, אבל ההתחזות לבני אדם נורמטיבים הייתה כל כך טובה, שלא הייתה אפשרות לדעת אם הם אנושיים או נגועים.

קאסי איבדה את אמא שלה למגפה. אבא שלה ואחיה הקטן נקרעו ממנה, כל אחד בדרכו. היא מצאה את עצמה ביער, מנסה לשרוד מבלי למשוך לעצמה תשומת לב, תוהה אם יכול להיות שהיא השריד האחרון של האנושות. אולי כן. אולי לא.

אבל בכל מקרה, היא הבטיחה לאחיה הקטן משהו, והיא התכוונה לקיים את ההבטחה גם אם זה יעלה לה בחייה.

היא קאסי סאליבן. היא אולי האדם האנושי האחרון בעולם.

היא האנושות.

 

לקח לי זמן להבין שדיסוטופיה היא הז׳אנר האהוב עליי. בהתחלה חשבתי שאני אוהבת פנטזיה, אבל לא כל פנטזיה היא הארי פוטר. אחרי זה חשבתי שאני ממש אוהבת מד״ב, אבל לא כל מד״ב זה המשחק של אנדר.

ואז הבנתי שמה שאני באמת אוהבת זה לראות איך הרסנו לעצמנו את העולם, המצאנו חוקיות מפחידה ומשם קמה דמות שהופכת הכל.

קאסי היא דמות כזאת, פייטרית בנשמה. בשונה מדיסוטופיות אחרות שקראתי, פה האויב הוא לא אנושי. השאלה המרכזית שעולה במהלך הספר היא למה. למה האחרים עושים את זה, מה הם עושים שם, מה הם רוצים מבני האדם? אהבתי את המסתורין הזה.

הספר מטייל בין העלילה בהווה לבין מה שקרה בגלים הקודמים. אנחנו נחשפים לנקודות מבט שונות ודמויות שנגעו אחת בשניה באופן זה או אחר.

הספר כתוב נפלא והיה מרענן לקרוא גיבורה מנקודת מבט של גבר.

נהנתי מהספר הראשון מאוד. מחכה לקרוא את השניים הבאים.

אם גם אתם אוהבים דיסוטופיות ודמויות ראשיות חזקות, אני בטוחה שתהנו מהקריאה.

עדן עבודי

עדן, אמא לשלוש נסיכות תולעת ספרים בין הבישולים והכביסות. מלמדת את בנותיי שספרים הם מסע של חלומות, תקווה, מנגינה ואהבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן