Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הגברת ממלון ריץ
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 340
לבלאנש, אשתו של מנהל המלון היוקרתי "ריץ" בפריז, יש סוד שהיא מסתירה שנים רבות. כשהנאצים כובשים את פריז, ביוני 1940, ומשתלטים על המלון שמנהל קלוד בעלה — בלאנש מבינה שחייה בסכנה. אבל עליה להעמיד פנים שהחיים הטובים ממשיכים: להשתכר עם חבריה המפורסמים בבר של המלון ולפטפט עם לקוחות עשירות בסלון הגברות. גם בעלה, קלוד אוֹזֶלוֹ, נמצא במלכוד: הוא ממשיך לנהל ביד רמה ובמקצוענות את ה"ריץ", אחד ממלונות היוקרה הידועים בעולם, לשביעות רצונם של הלקוחות העשירים ובעלת המלון. אבל המשימה נעשית קשה יותר ויותר: המלחמה ברחובות מחריפה, המלון שורץ לוחמי מחתרת ומרגלים, ועליו לדאוג לשלומם של עובדיו ולהיענות לדרישותיהם הקפריזיות של הקצינים הגרמנים הבכירים ביותר (שפלשו למלון והסבו אגף שלם למפקדה נאצית) — וזאת בהחלט משימה מייסרת לפטריוט צרפתי כמו קלוד. בנוסף, חיי הנישואים שלו עם בלאנש מעורערים, בגלל סודות, בגידות ואכזבות. "הגברת ממלון ריץ" הוא רומן היסטורי סוחף, מלא אווירה ומתח, שבמרכזו דמויותיהם הבלתי נשכחות של בלאנש וקלוד אוזלו: שחקנית אמריקאית וגבר צרפתי שניהלו את ה"ריץ" בפריז בימי הכיבוש הנאצי, ומאז הפכו לאגדה. זהו סיפור על בגידה ונאמנות, על חברות נשית מעצימה, על אומץ גדול ופחד נורא — וכולו מתרחש בין כותלי המלון המפואר, על אורחיו העשירים והמפורסמים (בהם קוקו שאנל, מרלן דיטריך וארנסט המינגוויי), ובסמטאותיה הבוערות של פריז.

קלוד אוזלו הכיר את אשתו בלאנש בשנת 1923, הוא היה אז עוזר מנהל במלון קאלרידג' שבפריז והיא היתה יפיפיה אמריקאית שבאה להתארח במלון.
קלוד היה צרפתי גאה ופלישתם של האמריקאים לעירו לאחר מלחמת העולם הראשונה הצליחה להרגיז אותו, הוא לא אהב את המנטליות המתנשאת שלהם וההתנהגות הברברית שהיתה אופיינית להם.
קלוד לא אהב אמריקאים אבל בלאנש מצאה חן בעיניו מהרגע הראשון, הוא היה אז בחור צעיר ושאפתן שחלם לנהל את מלון ריץ והיא חלמה להיות שחקנית קולנוע והגיעה לפריז כדי לבלות את שארית חייה עם גבר אחר שהיתה אמורה להנשא לו אבל כל התוכניות השתבשו ברגע שהצרפתי השאפתן התביית עליה וכבש את לבה תוך שבוע של בילוי בעיר האורות.
לאחר חתונת בזק השניים מבינים שעשו טעות, קלוד היה פרימיטיבי ושתלטן ובלאנש אמריקאית משוחררת שלא רצתה להיות כלואה בתוך כלוב.
פתאום התגלעו ביניהם פערים גדולים של שפה, מנטליות ודרך חינוך אבל שניהם אהבו את מלון ריץ ובמהרה קלוד מצליח בזכות התושייה שלו להפוך למנהל המלון ובלאנש נהנת ממעמדה כאשתו של בעל מלון יוקרתי שכזה ואף משתלבת יפה בתוך אווירת המקום ומייצגת אותו בכבוד הראוי לו.

היחסים בין קלוד לבלאנש עוברים הרבה עליות ובעיקר מורדות, בלאנש שברחה מהחינוך הנוקשה שלתוכו גדלה, חיפשה בפריז את החופש והנהנתנות וקלוד נתן לה את כל זה אבל גם לקח את החופש לעצמו, משהו שבלאנש התקשתה להתמודד איתו. היא פחדה לעזוב אותו ופחדה להתנהל לבד בחיים.
במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר הנאצים פלשו לפריז וגם התנחלו במלון ריץ המהולל, החיים של כולם השתנו ברגע.
בלאנש לא יכלה לסבול את ההתרפסות של קלוד כלפי הגרמנים, היא כעסה על היהירות שלו ואת עצם העובדה שהוא כצרפתי כל כך גאה אפילו לא עזר בכלום לעם שלו ולמדינה שלו.
היא שנאה את הנאצים והיתה מוכנה לסכן את עצמה כדי להלחם נגדם אבל קלוד לא היה מוכן אפילו לשמוע על זה והוא הצטער שלא העלה את בלאנש על הספינה הראשונה בחזרה לאמריקה ברגע שרוחות המלחמה התחילו לנשב באוויר.
קלוד ובלאנש עושים כל אחד בנפרד הכל כדי לשרוד את המלחמה הקשה וגם שומרים סודות ושקרים זה מזו שעלולים לעלות להם בחייהם.

הפרקים נעים בין העבר שמתחיל בשנת 1923, השנה שבה קלוד ובלאנש הכירו לראשונה, לבין תחילת שנות הארבעים, עת מלחמת העולם השנייה מגיעה גם לרחובות פריז.
המעבר החד בין הפרקים מציג את פריז שלפני המלחמה ואת היוקרה של מלון הריץ שבו התארחו אנשי העולם הגדול, אנשי קולנוע, אנשי אצולה והמלון היה מקום תוסס ומלא חיים לעומת תקופת המלחמה שבה המלון היה נטוש, עמוס בחיילים גרמנים ועובדי המלון הותיקים שניסו לשרוד בעל כורחם.
הספר מדבר על הבדלי תרבויות (אמריקאים vs צרפתים), על מעמד האישה באותם זמנים ועד כמה נשים היו תלויות בבעל שלהן ועל אומץ לב בזמן מלחמה קשה ועקובה מדם.
הדמות של בלאנש עוברת תהפוכות במהלך העלילה ומאישה צעירה, מפונקת שנמצאת במגדל השן שלה ובכלוב הזהב של מלון הריץ היא רוצה לצאת החוצה ולעזור לנזקקים, לתרום את חלקה למאמץ המלחמתי, היא מרגישה שהיא לא יכולה לעמוד יותר מהצד ולשתוק.
הסופרת מלאני בנג'מין חושפת אותנו לפיסת היסטוריה מעניינת ומסקרנת אבל עדיין הרגשתי שהסיפור לא היה מספיק מרגש ולא חדר לי ללב. לא התחברתי אישית לדמויות של קלוד או בלאנש על אף שדמותה של בלאנש עוברת הרבה תהפוכות במהלך העלילה ואין ספק שהיא היתה אישה אמיצה ומעוררת השראה.
מה שכן, הספר גרם לי לגעגועים קשים לפריז, עיר האורות היפה והקסומה ואני מאד מקווה שיום אחד עוד אחזור לשם.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן