רקלה ישבה לתומה בכיתה כשאחד הבנים מהכיתות הגבוהות הפריע לשיעור וקרא לה לחדר המנהלת. המנהלת ביקשה להעביר לה הודעה מהוריה שהם מתעכבים בבית החולים ועליה להגיע לסבא שלה.
נשמע פשוט אבל לא כשמדובר בילדה צעירה ובמרחק לא קטן בין בית הספר למקום העבודה של הסבא.
רקלה יוצאת מבית הספר בטוחה בעצמה, ממוקדת מטרה, היא לא יודעת את הכתובת המדוייקת, היא זוכרת את הרחובות עצמם…
היא הצליחה להגיע ליעדה, אחרי שפגשה בדרך אופה נחמד שנתן לה לחמניה לדרך ואחרי שנכנסה לכנסיה וראתה את החזרות להצגה שהיא רצתה להשתתף כל כך.
רקלה היתה ילדה יהודיה שהוריה לא הרשו לה להכנס לכנסיה ולחגוג את החגים הנוצריים, משהו עמד מאחורי זה, היסטוריה משפחתית ורצון לשמור על הדת שלהם.
הוריה חזרו מבית החולים ורקלה מבינה שאביה חולה במחלת הסרטן, היא שואלת אותו שאלות בנושא, היא דואגת לו והוא מצידו מתחמק מהנושא ומשדר לה שהחיים כרגיל. הם מתארגנים לחופשת קריסמס בצפון איטליה מה שישכיח מהם מעט את ההתמודדות עם המחלה. הם כיהודים יכולים להנות מחופשה ללא מחוייבויות, יוצאים לחופשת חורף בהרים.
כיף גדול, חופשה בדולומיטים, בשלג, בהרים, כמה שרקלה חיכתה לה. היא יוצאת לגלוש יחד עם אביה, הם הולכים יחד לבקר בכפר שאביה נולד ולבסוף רקלה מגיעה לסבתה שבונציה לנשף מסיכות. המון חוויות רקלה חוותה, כל אחת מהן מעצבת אותה, בונה אותה ומהווה חלק מתהליך ההתבגרות שלה.
כל מה שקורה לרקלה במהלך הסיפור הוא חלק מהתהליך. ההליכה לבד לבית הסב, התהיות סביב הדת וההתמודדות עם המחלה של אביה.
אומנם היא רק ילדה בת 12, אבל היא חכמה, מלאת תושיה, סקרנית ועומדת על שלה. היא לא ילדה ממוצעת ומשום כך תהליך ההתבגרות שהיא עוברת הוא אחר.
בסיפור עולה לא פעם הדילמה של הדת. המשפחה היא חצי יהודיה אבל הם חיים בסביבה נוצרית ולא מתכוונים לעלות לישראל. הם בוחרים לחיות באיטליה ויחד עם זאת לשמור על הדת שלהם גם כמורשת.
מה יהיה סוף הסיפור? האם אביה של רקלה יחלים?
לאורך הסיפור כאב לי על רקלה שהיתה בת יחידה ושהביאו לה כלבה כדי למלא את החסר. כאב לי עליה שאבא שלה חלה והעתיד לא היה ידוע. כאב לי עליה שבזמן שאביה נבדק או טופל היא עברה מבית סבתה, למורה שלה לשעבר, לנהג שלקח אותה לבית אחר, לא היתה לה יציבות, היא עברה ממקום למקום כי לא היה לה איפה להיות.
הסיפור מספר את סיפור ההתבגרות של רקלה סביב שנת בת המצווה שלה, סיפור צבועני ומצחיק לעיתים שלוקח את הקורא הרחק.
הספר אינו ארוך והוא כתוב בשפה עשירה וקולחת, התיאורים ציבעוניים ומוחשיים כך שהרגשתי שאני ממש באיטליה, בגשם, שטה בגונדולה בונציה. כריכת הספר מקסימה ומושכת ומתאימה היטב לגוון של הספר, אין ספק שיהושע הוא רב אומן.
הספר נקרא בהנאה באפליקציה עברית:
https://www.e-vrit.co.il/Product/20049/%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94
