קייט אוהבת יין. היא חוקרת יינות, עובדת כסומליה (אוצרת יין) במסעדה יוקרתית ושואפת לעבור את מבחן המאסטר ביין על מנת לקבל את התואר הנכסף ביותר בתחום. זו הפעם השלישית שהיא מנסה לעבור את המבחן, וזו ההזדמנות האחרונה שיש לה. אין זה מפליא מכיוון שיין ממלא תפקיד חשוב במשפחתה, הוא זורם אצלה בגנים. אמה במקור צרפתייה המגיעה ממשפחת ייניים מוכרת בבורגונדי.
חודשים ספורים לפני המבחן הגדול, מגיעה קייט ליקב המשפחתי בבורגונדי אותו מנהלים כיום בן דודה ניקו ואשתו האמריקאית, שהיא גם חברה טובה של קייט, הת'ר. ניקו ואשתו מבקשים מקייט לעזור להם בפרוייקט סודי – פינוי מרתף ביתם על מנת שבעתיד יוכלו להסב אותו לאכסנייה. במהלך הפינוי מתגלים חפצים ורהיטים ישנים. כמו כן מתגלה מזוודת בגדים השייכת לאלן מארי שרפאן, נערה צעירה וחכמה שחיה בבית בזמן מלחמת העולם השנייה וכיבוש צרפת על ידי הגרמנים.
סיפורה של אלן מגלה סוד אפל ואוצר קסום במרתף. אלן הינה כתם ובושה במשפחה המיוחסת, אך קייט תעשה כל שביכולתה על מנת לטהר את שמה של הבחורה הנבונה שניסתה לשרוד ולעזור למשפחתה בתקופה הקשה.
דעתי על הספר
"הבציר האבוד" הוא ספר שמצד אחד עוסק בנושא ידוע ומוכר – צרפת בזמן מלחמת העולם השנייה. מהבחינה הזו הוא לא חידש לי הרבה והזכיר לי ספרים אחרים בנושא כמו "הזמיר" שהיה יותר מטלטל ממנו. מצד שני הוא עוסק בעולם היין, נושא שאני לא בקיאה בו בלשון המעטה. כל כך לא בקיאה עד כי היו מושגים (למשל סומליה) שהייתי צריכה לחפש בגוגל על מנת להבין מה משמעותם וכיצד הם קשורים לעלילה. חבל שהמתרגמת לא הוסיפה הערות ופירושים מתחת לכל דף.
דמותה של קייט חביבה, אך לא עוברת תהליך התפתחות מיוחד ולכן היא לא תישאר חקוקה בזיכרוני הרבה. מי שכן הרשימה אותי ונגעה לליבי היא בעצם אלן. היא צעירה אמיצה שבעקבות התקופה הקשה שעוברת על מולדת, נאלצת לעשות ויתורים כואבים ולהחליט מה ומי חשוב לה יותר בחיים. היא מתמודדת עם דילמות שאני לא יודעת מה הייתי עושה במקומה.
הספר עוסק בחשיבות המשפחה והמסר העיקרי הוא שלכל סוד יש 2 צדדים ושדם סמיך יותר ממים וגם מיין. סודות, לצערנו, מטבעם רק מחריפים עם הזמן ולא משתבחים כמו יין ישן וטוב.
