על הגברים של בני משפחת פלמיזאנו רובצת קללה זה כבר כמה שנים. 21 גברים, בני המשפחה מתו בעיקר במלחמות. אף לא אחד שרד.
ויטו, האחרון מבניהם באותה תקופה נלחם יחד עם חברו הטוב מול האוסטרים בשנת 1918. יחד הם יצאו לחופשה והעבירו את זמנם בנעימים עם הנשים שלהם שגרו בשכנות. כשחזרו לפלוגה שלהם, כמה שעות לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף הם נהרגו בקרבות והשאירו את שתי נשותיהן בהריון.
שתי הנשים חלקו גורן משותף. יחד הן התאבלו על הגברים שלהן, גילו שהן בהריון, גרו תחת אותה קורת גג ואף ילדו באותו היום .האישה של ויטו חששה שגורל הבן הזכר שילדה יהיה כגורל אהובה, בן למשפחת פלמיזאנו המקוללת, ביקשה מחברתה שילדה כמה שעות ממנה להכריז שילדה תאומים . בן ובת . כך במשך שנים גדלו ויטאנטוניו וג'ובאנה כאחים לכל דבר.
השנים מתקדמות כשכל אחד מהם בוחר בדרכו שלו ובין השניים נרקמת מערכת יחסים אמיצה של אחים אך עם תחושה מעט שונה. תחושה בלתי מוסברת. עם משיכה, עם מחשבה על מעבר. כמובן ששניהם מדחיקים את המחשבות האסורות האלה מאחר והם אחים .
התקופה היא ערב מלחמת העולם השניה והם מתמודדים עם החלטות שהם צריכים לקחת באשר למלחמה. באיזה צד יבחרו ? עד כמה להרתם למאמץ המלחמתי.
ויטו חפץ להצטרף למאמץ המלחמתי כדי לעזור לבעלות הברית ודודתו (שהיא בעצם אימו הביולוגית) מנסה להניע אותו מלהצטרף למלחמה מפחד שגורלו יהיה דומה לשאר הגברים במשפחה. ויטו נחוש בדעתו להצטרף למחלמה מול הגרמנים – אלה שהרגו את אבא שלו .
האם יצטרף למאמץ המלחמתי? האם ישרוד? מה תעשה אימו הביולוגית ? האם תגלה לו את הסוד? האם ויטאנטוניו וג'ובאנה יהיה יחד?
הספר לא היה מספיק טוב מבחינתי . יש נושא מעניין, תקופה מרתקת וסיפור שיכול להיות עסיסי ולהתפתח להרבה כיוונים מעניינים . היו לא מעט קטעים מתים ולא מעניינים בעלילה. התאכזבתי מהספר, הרגשתי שלא המריא ולא התפתח לכיוונים הנכונים .
בחרתי לדרג אותו בשלושה כוכבים ולו בשל פוטנציאל הסיפור
