מייב ודני הם אחים שגרים עם אביהם בבית ההולנדי, שהוא למעשה מבנה מגורים מיוחד ויפה מבחינת ארכיטקטונית שקרוי כך על שם מוצאם של הבעלים הקודמים. אימם של מייב ודני עזבה אותם ונסעה לעזור לנזקקים בהודו והם נותרו עם אביהם ועם שתי עובדות נאמנות.
אביהם הוא איש מאופק ומופנם מאוד. יש לו עסקים רבים בתחום הנדל"ן אך הוא לא מרבה לשתף אותם על כך. הוא לא מביע חיבה רבה כלפי ילדיו ולכן מייב נאלצת לקחת את אחיה תחת חסותה ולטפל בו. מייב היא האחות הגדולה שיודעת הכל, חכמה וחדה. דני הוא ביישן יותר, שקט ובעל אבחנה טובה. הוא עושה כל מה שאחותו אומרת לו.
יום אחד נכנסת לבית מישהי חדשה ומשנה את כל התמונה. אב המשפחה מתחתן עם אנדיראה שמגיעה עם 2 בנותיה. למרות אופייה הקשה והחיים שמתנהלים בהרמוניה יחסית, אט אט נדחקים מייב ודני לפינה. השיא מגיע כשאביהם נהרג ואנדריאה מגרשת אותם מהבית שלהם בטענה שעכשיו הכל שייך לה באופן בלעדי.
מה יעלה בגורלם של דני ומייב? האם הם יחזרו לבית ההולנדי או שמא יוותרו וימשיכו בחייהם?
דעתי על הספר:
"הבית ההולנדי" הוא אחד הספרים המיוחדים שקראתי לאחרונה. הוא קטן ורגיש והזכיר לי קצת את אגדת סינדרלה ואת "עמי ותמי". כן, האימא החורגת שמתעללת בילדיה החורגים והקשר החזק בין האחים. יש לי 2 שני אחים שחשובים לי מאוד ולכן הצלחתי להתחבר למערכת היחסים בין דני למייב. הם היו הכל זה עבור זו, לא היה משהו שהתעלה על הקשר ביניהם.
העלילה מסופרת דרך נקודת מבטו של דני לאורך תקופה ארוכה בחייהם – מילדות לבגרות. כתיבתה של פאצ'ט מלאה ברגש וחמלה ונוגעת ללב. בהתחלה הוא נשמע כספר פשוט אך הוא נוגע בנושאים חשובים: משפחה, אימהות וחרטה. הוא מנסה לענות על השאלה מה הוא בית ואיפה הוא נמצא, והתשובה שהוא מספק לא ברורה מעליה.
אני מאוד אהבתי את הדרמה המשפחתית הזו בעיקר בגל הפשטות שלה והדמויות שנכנסו לי עמוק ללב.
