Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
The Tall House and the Short House
סופר/ת:
סוגה:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 27
קֹדֶם גַרְנּוּ בַּבַיִת הַּגָבֹוּהַ, אֲבָל אִּמָאָ אמְרָה שֶהּוא קְצָת שָבור וְעַד שֶּיתַּקְנו אֹותֹו נֵלְֵך לַבַיִת הַנָמּוְך. בַבֹקֶר יָצָאתִי לֶחָצֵר שֶל הַבַיִת הַנָמוך. ֹלא רָאִיתִי אֶת הַיָם וְלא רָאִיתִי אֶת הַמְכֹונִיֹות שֶנֹוסְעֹות לְמַטָה בַכְבִיש. ָאמַרְתִי לְאִמא: ”אֵין פֹה שום דָבָר.“ אִמָא אָמְרָה: ”תִסְתַכְלִי טֹוב.“   נורית זרחי - סופרת ומשוררת לילדים ולמבוגרים. זכתה בפרס זאב (ארבע פעמים), בעיטור אנדרסן (ארבע פעמים), בפרס ביאליק לספרות ילדים ובפרס לאה גולדברג לשירה. הילה חבקין איירה ספרי ילדים רבים. זכתה בפרסים בארץ ובעולם.

נורית זרחי אמרה פעם: "כשאני כותבת אני חושבת על ילדותי שלי. הכל קורה בילדות. כל המפתחות מונחים שם." ואני חושבת שאין משפט נכון מזה. כנראה זה מה שהופך את נורית זרחי לסופרת ילדים כל כך טובה ואותנטית. גם אני גדלתי על ספריה של הסופרת שהתחילה לכתוב כבר בשנות ה-60 (!) של המאה הקודמת וכתבה עד היום מעל מאה ספרים, והאהובים עלי במיוחד כילדה היו: הילדה רובין הוד, חובשת כתר הניר וילדת מזלג וילדת כף – שנכתבו בשנות ה-80 בהם גדלתי. הבית הגבוה והבית הנמוך עוסק בנושא מורכב במיוחד עבור ילדים קטנים – מעבר דירה. גם עבור המבוגרים שבנינו מעבר דירה הוא נושא לא קל, שהרי לבית נקשרים, והבית עבורנו הוא לא רק פיזי. עבור ילדים מדובר בשינוי קיצוני אף יותר, ונורית זרחי מטפלת בנושא ביופי וברגישות כהרגלה.

גיבורת הסיפור שלנו היא ילדה חמודה ונטולת שם, שעוברת עם הוריה להתגורר בדירה חדשה, בזמן שהדירה שלהם עוברת תהליך של שיפוצים. הדירה מכונה בספר: הבית הגבוה ואילו הדירה שאליה עוברת הילדה באופן זמני מכונה בספר: הבית הנמוך, מכיוון שמדובר בדירת קרקע. בתחילה מאוכזבת הילדה שמדירת הקרקע אי אפשר לראות את הים או מכוניות נוסעות, אך אמא שלה מעודדת אותה לצאת לחצר החדשה. בחצר היא מבחינה בשבלולים, וכבר באותו היום מגלה הילדה שבית עם חצר זה ממש נחמד. היא פוגשת קיפודים, חתול, פרפרים, עורב, ואפילו תן, ומדי יום משאירה הילדה ביחד עם אמה מים לתן ואוכל לקיפודים, וכך הם חוזרים ומבקרים אותה.

יום אחד השיפוצים מסתיימים והגיע הזמן לחזור לבית הגבוה – לדירה הקודמת והקבועה שלה. הילדה מגלה שהיא קצת עצובה להיפרד מהחצר ומכל בעלי החיים, והיא חולקת את צערה עם אמא שלה, כי היא מפחדת שכעת אף אחד לא יטפל בבעלי החיים. בסופו של הספר עורכת הילדה מסיבת פרידה מבעלי החיים ומהבית הנמוך, והסוף, כמו כל הסופים בספריה של נורית זרחי, הוא יפה ואופטימי.

פסק הדין:
ספר נפלא, מלא רגישות ועדינות שמתאים בעיקר לילדים בגילאי 4-8. לכל הילדים קשה עם שינויים ומעברי דירה, ילדים זקוקים לשגרה קבועה ולהרגלים, והם מוצאים נחמה במה שמוכר להם. הספר עוזר לראות את הצד החיובי במעבר דירה, ואיך שינוי יכול להיות גם לטובה. אהבתי במיוחד את התמיכה של האם בבתה, וההרגשה שהיא נוכחת ומלווה אותה בכל תהליך השינוי ומעבר הדירה. האיורים הרכים של הילה חבקין המלווים את הספר מתאימים במיוחד לאווירה שלו, ולאהבת החיות והטבע. מומלץ בחום לכל שמי שעתיד לעבור שינוי בחייו – אבל לא רק.

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן