מי שעמל אינו סובל.
שנת 1799.
איגנציו פלוריו התגורר כל חייו עם בני משפחתו הענפה בעיירה בשם בניארה שבאיטליה והתפרנס מסחר של דגים.
לאחר שרעידות אדמה חוזרות ונישנות בעיירה ואף גובות מחיר כבד במשפחה, פאולו, אחיו של איגנציו, מחליט שהוא לא מוכן לקחת יותר סיכון שביתו יפול על ראשו ויפגע בבני משפחתו ומחליט לעבור להתגורר בפלרמו.
פלרמו בירת סיציליה, היתה אחת מהנמלים העיקריים בים התיכון, היא היתה עיר מלאת חיים, עשירה ומלאת הזדמנויות והרבה מבני בניארה עברו אליה לאחר שברחו מהמהפכה הנפוליטנית.
פאולו מודיע לאשתו ג'וזפינה שהוא לא מוכן להישאר יותר בבית הרעוע שלהם אבל היא לא מוכנה לוותר על הבית שלה, שהוריה קנו לה עם נישואיה לפאולו ומתלקחת ביניהם מריבה קשה.
ג'וזפינה שהגיעה ממשפחה אמידה לא מוכנה לעבור לפלרמו ולחיות שם כמו קבצנית אבל פאולו אומר את המילה האחרונה וכך ג'וזפינה מוצאת את עצמה נפרדת מבני משפחתה האהובים ומגיעה אחרי בעלה לעיר זרה ביחד עם איגנציו, בנה הקטן ונצ'נצ'ו והאחיינית שלה ויטוריה.
בפרלמו, פאולו פותח חנות של בשמים ותבלינים ששייכת לו ולאחיו והם מנהלים אותה בשותפות עם ברברו, גיסם שנשוי לאחות שלהם, שנשאר להתגורר בבניארה אבל שולח להם תבלינים מרחוק.
שמם של האחים הלך לפניהם ובמהרה חנות התבלינים שלהם הצליחה לעורר עניין באנשי העיירה וגם במתחרים שלהם שלא אהבו את הפלישה של בני פלוריו לטריטוריה שלהם.
מרגע שבני המשפחה עברו לפלרמו, היחסים בין פאולו לג'וזפינה רק הלכו והחמירו, היא לא סלחה לו על כך שניתק אותה ממשפחתה ופאולו בקושי הקדיש לה תשומת לב והשקיע את כל כולו בעבודה בחנות וככל שהשניים התרחקו כך ג'וזפינה הרגישה יותר קרובה לגיסה איגנציו שתמיד תמך בה, היה שם בשבילה והיה מאוהב בה בסתר.
השנים עוברות ו-וינצ'נצ'ו גדל להיות עלם צעיר וכריזמטי, הוא חווה אהבה גדולה ושברון לב שהופך אותו מילד רגיש לגבר זועם עם צד אפל שעוד יסבך אותו בהרבה צרות בהמשך והגורל מציב בדרכו אישה אחת שתשנה את חייו לנצח.
העלילה נעה בין השנים 1799 ועד לשנת 1868 ומתפרשת על פני 69 שנה.
הדמויות היו מורכבות וסוערות: פאולו ניחן בגאווה איטלקית, הוא לא שוכח ולא סולח למי שפגע בכבודו, הוא שומר טינה, עקשן, קשה עורף ומיושן אבל גם איש חרוץ וסוחר ממולח ומקצועי ולעומתו איגנציו היה רגיש ועדין נפש וכיבד כל אדם ובמיוחד היה נאמן לבני משפחתו.
לאורך כל העלילה ג'וזפינה מרגישה שהיא חיה את חייה בחרטה גדולה ובתחושת פספוס, היא מלאת טינה כל חייה על כך שהיא לא זאת שבחרה לאין הגורל שלה יקח אותה, הבנתי ללבה אבל אני חושבת שהיא גם יכלה למצוא דרכים לעשות משהו מועיל עם עצמה במקום לבכות על מר גורלה כל השנים.
פלרמו היא עיר מחבקת אך גם אכזרית שתושביה ניזונים מרכילות ומפיצים שמועות לכל עבר.
הסופרת סטפניה אאוצ'י לוקחת את הקורא לתוך סאגה משפחתית איטלקית רבת שנים ולתקופה קשה של מלחמות, התקוממיות, קשיים כלכליים, מעמדות, שידוכים ונישואי נוחות ללא אהבה, עוני וחיי רווחה, עצב ושמחה, מחלות ומגיפות, נשים נחושות וגברים שובינסטים ונפתולי גורל לא צפויים.
קריאה מהנה.
