שרה סנט ג'ון בת ה 43 היא כתבת טלוויזיה מקומית בעיירת סקי קטנה בקולרדו.
למרות הנופים עוצרי הנשימה, שלוש מאות ימים של שמש זורחת וחיים שלמים ביעד חופשה של אנשים אחרים, שרה לא מרגישה בת מזל ומבורכת שהיא חיה בעיירה שלה.
שלושה חודשים לפני כן נהרג בנה קאלי במפולת שלגים ושרה לא מצליחה להתאושש מהאבל הכבד שנפל עליה.
אביה של שרה עבר להתגורר איתה לפני שנה, הם מתווכחים המון אבל לפחות זה משמר את השגרה הברוכה שמאלצת את שניהם להמשיך לתפקד לאחר מותו של קאלי.
בנוסף, חברתה הטובה ביותר סוזאן עוברת גירושים מכוערים לאחר שבעלה דיקי נטש אותה לטובת אישה צעירה יותר והיא מנסה לתמוך בשרה למרות שהיא עצמה שבר כלי ומכורה לפחמימות ומריחואנה.
שתיהן עוברות טלטלות רגשיות של עצב, כעס וציניות כלפי הסביבה ומתקשות לתמוך זו בזו.
אל תשפטי אותי. רק תניחי גם לי להתאבל. אני יודעת שאלה רק נישואים, אבל תרשי לי. (עמ' 95)
לחייה המלנכוליים נכנסת יום אחד קיט, בחורה קצת מוזרה ומסתורית שעוזרת לה ולאביה לגרוף את השלג משטח הבית.
קיט סיימה את לימודיה בקולג', היא במקור מניו יורק ואמורה לחזור הביתה ללימודי רפואה אבל עדיין לא מוכנה לכך נפשית.
לאחר שהיא נעלמת היא משאירה מאחור יומן שהיה שייך לקאלי, מה הקשר בינה לבין קאלי?
כששרה עושה סדר בחדרו של קאלי, היא מוצאת 3000 דולר בכיס מעילו, קאלי עבד כמחנה מכוניות בבית מלון המקומי אז איך הגיע לידיו סכום כסף כזה גדול? שרה מתחילה להבין שהיתה מנותקת מחייו של קאלי והיא מבינה שלא באמת הכירה לעומק את בנה וידעה על חייו.
בילי, אביו של קאלי מגיע לביקור לפני הטקס שעורכת לו חברתו מורגן (בתה של סוזאן).
המפגש איתו מעיר בשרה זיכרונות ישנים שכבר הדחיקה מזמן והיא מרשה לעצמה להשען עליו ולחלוק את האבל המשותף לשניהם.
כשאנשים מתים בפתאומיות, אתה מנסה קצת לחבר את הפאזל של חייהם. (עמ' 159)
שרה שואלת את עצמה איך מתמודדים עם החיים אחרי המוות? אנשים מכנים אותה "אמיצה" אבל שרה מאמינה שאומץ אפשרי רק כשאדם בוחר לעשות משהו והיא לא בחרה לאבד את הבן שלה במפולת שלגים.
היא מרגישה תקיעות, כל חייה היא רצתה לעזוב את העיירה אבל לא מצאה בתוכה את האומץ לקום וללכת אל עבר הלא נודע.
המפגש המקרי עם קיט מציב בפניה אפשרויות ואתגרים שלא חשבה שהחיים יזמנו לה.
ציפיתי שהספר יהיה סוחט דמעות בגלל הנושא הכאוב והקשה של איבוד הילד שלך לנצח אבל להפתעתי הוא היה כתוב בשפה זורמת ואפילו הומוריסטית מידי פעם, נהנתי מאד מהעלילה וסגנון הכתיבה של הסופרת קאווי הארט.
זהו ספרה השני של הסופרת, ספרה הראשון "היורשים" הפך לסרט מצליח בכיכובו של ג'ורג' קלוני וגם שם העלילה התמקדה בנושא של מוות.
קריאה מהנה
