Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
האיש הכי מאושר בעולם
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 192
"שיר הלל לכוחן של התקווה, האהבה והעזרה ההדדית", הטיימס "ספר יפהפה של אדם יוצא מן הכלל", דיילי טלגרף "ספר נפלא... תזכורת לעוצמתם של האהבה, טוב הלב והתקווה", סידני מורנינג הראלד "חייתי מאה שנים ועמדתי פנים אל פנים מול הרוע, אבל כיום אני מחשיב את עצמי האיש הכי מאושר בעולם. זה מה שלמדתי בשנות חיי: החיים יכולים להיות יפים, אם רק הופכים אותם לכאלה. זה תלוי בכם". אדי ג'אקו נולד בלייפציג שבגרמניה ב-1920. הוא היה גרמני גאה, "ורק לאחר מכן – יהודי". תפיסת העולם הזאת קרסה בנובמבר 1938, כשנעצר, הוכה ונשלח למחנה ריכוז. שבע שנים לאחר מכן, אחרי ששרד את בוכנוולד, אושוויץ וצעדות המוות, שבהם איבד את משפחתו, חבריו ומולדתו – נשבע אדי לחיות שוב. חיים מלאים, יפים, מלאי רגש. האיש הכי מאושר בעולם ראה אור כשמלאו לאדי ג'אקו מאה שנים. זהו ספר מעורר השראה ומלא תקווה על אדם שחזה בנורא מכול, ובכל זאת בחר להאמין שטוב לב אפשר למצוא בכל מקום, שהיכן שיש חיים יש גם תקווה, ושאהבה – לעולם, לזולת, למשפחה – היא התרופה הטובה ביותר לכל מכאוב. האיש הכי מאושר בעולם היה לרב מכר עולמי, זכה לשבחי הביקורות ולאהבת הקוראים.

"חייתי מאה שנים ועמדתי פנים את מול פנים מול הרוע. ראיתי את הנורא במין האנושי, עברתי את הזוועות במחנה ההשמדה ושרדתי את נסיונות הנאצים להשמיד אותי ואת בני עמי. אבל כיום אני מחשיב את עצמי האיש הכי מאושר בעולם. זה מה שלמדתי בשנות חיי: החיים יכולים להיות יפים, אם רק הופכים אותם לכאלה.

אספר לכם את סיפורי. זה סיפור עצוב בחלקו, יש בו אופל וצער רב. אבל בסופו של דבר זה סיפור שמח, כי שמחה היא משהו שבוחרים בו. זה תלוי בכם. בואו ואראה לכם איך."

כך אדי, גיבור העלילה, מתחיל לספר את סיפורו.
אדי נולד להורים ממוצא פולני בעיר ליפצינג שבגרמניה ב 1920. הם היו גאים כל כך בהיותם גרמניים כך שיהדותם נדחקה למקום השני. הכל התנהל על מי מנוחות עד שהקשיים והאינפלציה הגואה לאחר מלחמת העולם השניה יצרה את הואקום שאליו נכנס היטלר. הנאצים התחזקו והגזרות נגד היהודה החלו. אדי סולק מבית ספרו ובעזרת מסמכים מזוייפים ואימוץ זהות שונה הוא יכל ללמוד מחוץ לעיר, שם החל ללמוד הנדסת מכונות.

יום אחד הוא החליט שהוא מפתיע את משפחתו ומגיע לביקור רק שאף אחד לא היה בבית. לא רק שלא היו בבית, הגרמנים הבינו שהוא יהודי ופינו אותו לבוכנוואלד שם הוא נחשף לזוועות. כמה מזל שהוא הלך ללמוד, זה הציל אותו. במחנה אדי פגש חייל נאצי שהיה חבר שלו מהלימודים, הוא הלך למנהל המחנה וסיפר לו שאדי מהנדס מבריק. הנאצים החתימו אותו עח חוזה שהוא עובד בשבילם ושחררו אותו מהמחנה.

זה לא היה הסוף בשבילו אלא רק ההתחלה. הוא הצליח לברוח מגרמניה אך הגרמנים היו בעקבותיו. בגרמניה הוא נכלא משום שהיה יהודי ובארצות השכנות שאליהן ברח הוא נכלא משום שהיה גרמני. לא משנה איפה היה, היתה עילה לאסור אותו. הוא נתפס שוב בצרפת, הוסגר ונשלח ברכבת לאושוויץ פולין.

גם פה ההשכלה והמקצוע שלו הצילו אותו. אבל הוא לא ניצל מהמציאות הבלתי נתפסת של מחנה ההשמדה. הוא לא ניצל מהקור המקפיא, מהרעב, מההתעללות של השומרים, מהעבודה הקשה, מאיבוד צלם האנוש של האנשים מסביב ומהגעגועים שלו למשפחה, לחיים שהיו קודם.

את המשך קורותיו של אדי תקראו בספר המקסים הזה שמספר הכל ממקור ראשון באותנטיות ובגילוי לב. במהלך הקריאה לא עזבה אותי המחשבה על האופטימיות והחוסן של אדי, זה לגמרי מה שהחזיק אותו בכל הזמן הזה שסבל. הוא ידע תמיד למצוא משהו משכנע כדי לחיות למענו ובזכות זה הוא שרד.

"במקום בו יש חיים, יש תקווה", זה המשפט שהחזיק אותו בחיים. אתם חייבים לקרוא את הספר הנהדר הזה בשביל לנסות להבין יותר טוב מה היה שם, בשביל אולי להדבק בקמצוץ של אופטימיות בשביל לקבל פרספקטיבה מעט אחרת על החיים שלנו. דווקא מאחר שמדובר על עדות אישית, זהו ספר בגדר קריאת חובה לכל אחד מאיתנו.

אני התרגשתי ובעיקר לקחתי איתי דבר אחד או שניים מהספר המיוחד הזה, עכשיו תורכם!

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן