Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
האישה שלא הייתה
תגיות: ,
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 309
מי היא האישה שלא הייתה? האם זו יפית נעים, אישה צעירה, נשואה ואם לשניים, שיוצאת בוקר אחד מביתה ונעלמת בלי להותיר עקבות? ואולי זו האישה שמחפשת אותה, פקד סיגל שמש־לוין ממשטרת גבעתיים, שמתבקשת לעבור על תיקי נעדרים שנותרו פתוחים, ומשהו בדמותה של יפית אינו מניח לה? האפשרות שאם לילדים קטנים פשוט החליטה לעזוב הכול, לקום וללכת, נראית לסיגל מופרכת, והיא משוכנעת שאם רק תקדיש לחקירה עוד קצת זמן, היא תחשוף את הפשע שמסביר את ההיעלמות החידתית. אלא שהמאמץ להתחקות אחר האם הנעדרת מתגלה כאובססיה מסוכנת, וככל שהחקירה מתקדמת כך פקעת המניעים של הדמויות המעורבות בה הולכת ומסתבכת — עד לרגע ההתרה, שבו הכול מסתבך שוב. האישה שלא הייתה הוא רומן בלשי חכם שמתבונן במציאות הישראלית במבט חודר וחקרני אך גם מלא חמלה וכנות — מבטה הבלתי נשכח של פקד סיגל שמש־לוין. זהו הראשון בסדרת ספרי הבלש של הסופרת והמוזיקאית אילה בן־פורת.

גילוי נאות: את הספר קיבלתי במסגרת השגרירים של כתר ומודן.

פקד סיגל שמש-לוין, היא קצינה במשטרה, בעקבות מספר שינויים בתחנה היא מקבלת משימה, לעשות סיכום על תיקי נעדרים פתוחים. תיק אחד תופס לה את העין והיא יוצאת למסע בעקבותיו, מסע שבו היא מחפשת אישה שכאילו מעולם לא הייתה, ואולי היא גם מחפשת קצת עצמה, עכשיו כל השאלה היא-את מי היא תמצא?

אני כבר כמעט ולא קוראת ספרי מתח, אבל לאחרונה נכנסה לי פינה חמה בלב לספרות ישראלית ולכן החלטתי לתת לספר צ'אנס. הכתיבה של הספר מצוינת, היא סוחפת ומחזיקה, וגם עם כל רעשי הרקע של שבת, ואחים משחקים, הייתי בתוך הספר והקולות לא הפריעו לי, יש שיקראו לי אנטי סוציאלית, אבל בשביל ספר זה בכלל לא מפריע לי.

מה שכן הפריע לי, הייתה העובדה שהבטיחו לי ספר מתח, אבל זה לא מה שקיבלתי. בספר היו הרבה חזרות על אותם פרטים, דברים ברורים, ולא יותר מידי הפתעות, אמנם לאורך העלילה לא ידעתי בדיוק מה יגיע בסוף, אבל כשהסוף הגיע לא הופתעתי יותר מידי. משהו שחשוב להגיד, הספר הזה הוא ספר גם על נשים בעבודה, יש לנו מקום לאן להתקדם, ואישה יכולה להגיע לתפקידי צמרת, גם אם מסביבה מגלגלים עיניים.

זה הספר הראשון של אילה בן פורת שאני קוראת, והוא הראשון בסדרת ספרי הבלש שלה.
בסופו של דבר, ציפיתי מהספר הזה לגדולות, התקציר עושה לספר עוול, הוא מכין אותנו לספר מתח שלא מגיע, ואם הספר לא היה מסווג כמתח, הוא היה מוצלח הרבה יותר.

שורה תחתונה: עלילה סוחפת בז'אנר הלא נכון.

אהבתם? שתפו!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן