בל מגיעה לבורמה של לפני מלחמת העולם ה-2 משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא על מנת לפתח את קריירת השירה שלה, והסיבה השנייה היא כדי לגלות מה עלה בגורלה של אחותה הבכורה.
ב-1911 הוריה של בל, דיאנה ודאגלס, חיו בבית יפה עם גן רחב ידיים בבורמה. יום אחד בעודה יושבת בגן עם בתה בת ה-3 שבועות בעגלה, נעלמה התינוקת. בהתחלה הרשויות בטוחות כי דיאנה רצחה אותה, אבל לא ניתן להוכיח זאת מכיוון שדיאנה לא בריאה בנפשה. מה גם שמעמדה הגבוה מסייע לה לקבל יחס מיוחד ורחום יותר מהמשטר. לאחר זמן מסוים חוזר הזוג לאנגליה מולדתם אך שם דיאנה עדיין לא מצליחה לשוב לעצמה ולהבריא.
שנים לאחר מכן מגיעה בל לבורמה בלי לדעת דבר מלבד הכתובת הישנה של הוריה. היא נעזרת בזוג אחים עשיר ומפוקפק ובעיתונאי אמריקאי חלקלק על מנת לנסות ולעלות על עקבותיה של אחותה. האם היא בכלל חיה או שמא מתה? ואם חיה, כיצד תמצא אותה? ואם אכן מתה, מי פגע בה? בל מעוררת שדים ישנים במדינה שגם ככה נמצאת בקשיים ובמעין מלחמת אזרחים בין הבורמזים להודים החיים בה.
דעתי על הספר
יש לי מערכת יחסים מורכבת עם ספריה של דיינה ג'פריס. חלקם אהבתי מאוד ואת חלקם ממש לא עד כדי כך שלא הצלחתי לסיים אותם. "אחות אבודה" שונה משאר ספריה כי הוא מספר על בחורה רווקה ועצמאית שיוצאת למסע גילוי משפחתי ולא על אשת איש, ולכן אהבתי אותו.
בל היא דמות טובה בעיניי. שונה משאר הנשים שסביבה. שכן היא דעתנית ונחושה בדעתה, בעלת מחשבה חופשית ולא כבולה למנהגים שנראים בעינייה ישנים וארכאיים. אהבתי את האופטימיות שלה ואת הכח שלה להמשיך גם כשהמצב נהיה קשה. במהלך הרומן היא מגלה אינסטינקטים טובים ולומדת על בשרה על מי לסמוך ועל מי לא.
למרות זאת, הספר היה קצת איטי בהתחלה ותפס תאוצה רק באמצע. ג'פריס כותבת היטב ויודעת לתאר את הסביבה עליה היא כותבת כל כך טוב עד שהרגשתי שהחלפתי את החום והלחות של תל אביב בחום ובלחות של בורמה.
