אטלי פיין היתה סוכנת FBI הרבה שנים, היא היתה מוערכת מאוד וניתן לה חופש פעולה מלא. הסיפור מתחיל כשהיא מחליטה שהיא רוצה לדעת לאן נעלמה אחותה כשבריון בשם דניאל ג'יימס טור חטף אותה מחדרן כשהן היו בנות שש בלבד. היא מגיעה לבית הכלא ומבקשת לדעת לאן הוא לקח אותה והוא מסרב לענות לה והסיפור מתחיל.
אבל אל תטעו, הסיפור של דניאל ג'יימס טור הופך למשני כשאטלי מוזעקת לחקור פרשה חדשה שהתחילה אי שם במעמקי הגרנד קניון. אחד מהמטיילים נעלם כאילו האדמה בלעה אותו ממש באמצע טיול באמצע הלילה כשפרדה משוספת נמצאה לא הרחק מהמקום שבו הם ישנו כשאותיות חרוטות על ראשה. אותו מטייל היה עובד במשרד ההגנה ומחקירה קצרה של אטלי עולה שהוא ככול הנראה השתמש בנוסף בזהות בדויה. אין סיכוי שיכל להעלם מהאיזור כאילו בלעה אותו האדמה.
לאטלי בתחילה החקירה עלו יותר מידי שאלות, ראשה היה מבולגן. מה הקשר בין פרדה עם אותיות חרוטות על גופה, שאולי קשורות לאגדה ישנה, לקבלן של משרד ההגנה שנעלם, לצידו של האיש שמתחזה אליו?
הרבה עבודה לאטלי, הרבה שאלות לענות עליהן. היא מתחילה בעבודתה הקשה כשאין לה קצה חוט אפילו ואז המזכירה שלה מוצאת מחקר שמסביר את משמעות ראשי התיבות ואטלי יוצרת קשר עם אחיו של הבחור שנעלם ומגלה שיש בעלי אינטרסים היו רוצים להעלים אותו. מיהם? כיצד היא תוכיח זאת?
מפה ואילך אין דרך חזרה. אטלי ממשיכה לחקור, המזכירה שלה הופכת להיות השותפה שלה ומהר מאוד הן חושפות סודות שמשהו לא היה רוצה שיתגלו. הקושי היה שאטלי לא ידעה מול מי היא נלחמת? מול מי היא עומדת? היא רק הבינה שלא מדובר באדם אחד אלא בארגון ששייך למדינה. אפילו הבוס שלה הוריד אותה מהחקירה. משהו לא רוצה שהיא תגלה את האמת. אטלי לא אומרת נואש, לא נכנעת וממשיכה את החקירה בעצמה כשהיא נעלמת מביתה ומעבודתה.
הספר הופך למסחרר באירועים שלו, באקשן שלו, באנשים שמתברר שמעורבים ובעיקר בקצב. אין רגע דל. יופי של ספר של בלאדצ'י, יופי של כתיבה, בול כמו שאני אוהבת. קראתי אותו בשלוק, הפרקים עפו להם ואני רק רציתי לדעת מה קרה בסוף…
אהבתי במיוחד את דמותה של הגיבורה, כנראה משום כך גם התחברתי לספר. לא משנה מה קרה לה, היא האמינה בעצמה וביכולותיה ודבקה במשימה שלה, אהבתי את הרעיון שהמזכירה שלה חברה אליה ויחד הן היו צמד חמד כמו תלמה ולואיז, כל הכבוד לבלאדצ'י שנתן קרדיט לייצוג נשי הולם.
