דקה לחצות – סקירה של שרון בצלאל

תכירו את אטלי פיין. היא בשנות השלושים לחייה, סוכנת אף בי אי מוערכת שמשרתת אי שם ביישוב מרוחק, באריזונה ליד הגרנד קניון. יש לה עוזרת נאמנה בשם קרול בלום שהיא אמנם כבר בת שישים אבל יש לה הרבה תכונות טובות ובעיקר נאמנות למקצוע ולאטלי.

תקרית חטיפה של ילדה מעוררת בה את העבר הכואב שלה, היא נזכרת באירוע החטיפה של אחותה התאומה מחדרן הפרטי כשהיו רק בנות שש. היא עצרה את החשוד, ניטרלה אותו ואז אישפזה אותו בבית חולים כשהיכתה אותו מכות הגונות שלא לצורך.
המנהל שלה מסביר לה את חומרת המצב, מצליח להשתיק את הפרשה משום שמעריך אותה מאוד ומכיר את הרקע שלו ושולח אותה לחופשה. הוא ממליץ לה לחזור אל העבר ולנסות למצוא את אחותה או את החוטף, היא חייבת לטפל בעיניין הזה שלא נתן לה מנוח כל השנים, היא יוצאת למשימת חייה.

יחד עם העוזרת הנאמנה שלה קרול בלום היא מגיעה לעיירה הנידחת שבה הם היו גרים כמשפחה לפני האסון והיא מנסה לשחזר ולהתחקות אחרי מה שקרה באותו הלילה כשאדם העלים את אחותה ופצע אותה קשה. גופה שמגלה בסמטה במרכז העיירה מובילה את אטלי להצטרף לחקירה מקומית ולנסות להבין מי לעזאזל הרג אישה והשאיר אותה מתה בסימטה כשהינומה לראשה וטבעת אירוסין על ידה.

זאת לא היתה הגופה האחרונה שהתגלתה. גופת גבר התגלתה על אחת מהמצבות בבית הקברות המקורי כשהוא לבוש כחתן. למישהו אולי יש בעיה עם מוסד הנישואים?

אטלי נכנסת עמוק אל תוך החקירה כשהיא מנסה למהוע את הגופה הבאה שתצוץ. כל זה במקביל לחקירה שניהלה על עבר המשפחה שלה כשהיא מנסה להבין מה עלה בגורלה של אחותה.
היא מגלה עובדות מרעישות ומרתקות על ההורים שלה ועל עברם… היא לא ציפתה לכך.

מה גילתה אטלי? האם תצליח לגלות מה עלה בגורל אחותה? מיהו הרוצח הסידרתי בעיירה?

כל זאת ועוד בספר המותח שבאלדאצ'י רקח לנו. איזה סופר מצויין, איך שאני אוהבת את הכתיבה שלו. פרק רודף פרק והספר פשוט נגמר למרות שהוא עב כרס.
עפתי על דמותה החזקה והעגולה של הסוכנת המחוננת, אהבתי את העוזרת המגניבה שלה, אהבתי את הפרקים הקצרים בספר כיאה לספר קיצבי, פחות אהבתי את העובדה שהרגשתי שהספר נמתח מעט ממה שצריך.

לסיכום אומר שזהו עוד ספר מצויין שלו ואני לגמרי ממליצה לכם לצלול לתוכו. לגמרי מחכה לספר הבא בסדרה של הסוכנת המהוללת אטלי פיין.

קריאה מהנה!