Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
דסטינו
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 369
"מצאתי לי אימא חדשה!" מודיעה סוזן בת החמש, היתומה זה שנתיים מאימה, לאביה רפאל. היא לא יודעת שאותה אישה הייתה בצעירותה אהובת ליבו של אביה ונאסר עליו לשאת אותה לאישה בשל מעמדה הנמוך. האם ייענה רפאל לרצון בתו ויישא אותה עתה לאישה? וכיצד תגיב המשפחה? מואיז נמלט מהצבא הטורקי, מגיע לפריז וקובע שם את מקום מושבו ואת חייו. האם תגרום יד הגורל לכך שישוב אי פעם למשפחתו שבאיזמיר, המשפחה שבטוחה שהוא טבע בים? וכיצד קשורים שני הסיפורים הללו זה לזה? "דסטינו" ("גורל" בשפת הלאדינו) מביא, אולי לראשונה בספרות הישראלית, את הווי החיים של יהדות טורקיה שמוצאה בספרד, החל מהמאה ה־19 ועד למאה ה־20, את הניחוחות, את המנהגים ואת המסורת בת מאות השנים, שהשמירה עליה אינה מאפשרת ליחיד לבצע את רצונו שלו. הספר נכתב בהשראת סיפור אמיתי, והוא מלא תהפוכות והפתעות שמשאירות את הקורא במתח למן ההתחלה ועד לעמוד האחרון. רעיה אדמוני עבדה עשרות שנים ב"קול ישראל". את הבסיס לסיפור הזה שמעה מאחת המרואיינות שלה בתוכנית "בית הורי". מבין מאות רבות של סיפורים, היה הסיפור הזה כה מפתיע, שהיא ביקשה את רשות המספרת לכתוב רומן על פיו. זה הרומן השני מפרי עטה, אחרי שהרומן "חלומות" זכה להצלחה בקרב הקוראים. בעבר הרחוק יותר פרסמה רעיה גם ספר ילדים בשם: "אימא אומרת מאוחר".

לכל אחד ההסבר שלו לאיך הדברים קורים בעולם. חשבתי על שלל משפטים ששומעים פה ושם, כמו הכל מלמעלה… כל אחד והמזל שלו… העולם הוא עגול… ועוד.

בספר שלנו מילת המפתח הינה דסטינו. גורל. זה הגורל וכך היה צריך לקרות.

זהו סיפורן של משפחות יהודיות בטורקיה, צאצאים של גירוש ספרד, החל במאה התשע עשרה והלאה. 

רפאל עזריא, בחור בן 25, מצא את שאהבה נפשו, בחורה המשמשת כבת לוויה בבית משפחתו של חבר לעסקים, עליזה שמה, הוא מציע לה נישואים אך הוריו מטילים וטו. בן למשפחה עשירה ומכובדת לא יתחתן עם משרתת חסרת כל, אילו יעשה זאת ינשלו אותו וינדו אותו מהעסקים והמשפחה. בצער רב הוא נפרד מעליזה ומתחתן על פי החלטת הוריו, עם ויקטוריה, בת למשפחה במעמדם. יש כבוד. אין אהבה. זהו הגורל.

האומנם?

כעבור חמש עשרה שנה הם נפגשים שוב. רפאל אלמן עם שני ילדים. הפעם הגורל מאיר להם פנים.

בזמן אחר ובמקום אחר יש את מואיז, נער צעיר המגוייס לצבא הטורקי. אביו גוייס לפני כמה שנים ומעולם לא חזר. מואיז עושה מאמצים כבירים לברוח וכך מגיע לצרפת. אימו לאה ואחיותיו נשארות מאחור, באיזמיר, וליבן שבור בגלל אובדנו. הוא חושש לעדכן אותן לגבי מקום הימצאו שמא יעלו התורכים על עיקבותיו ויגייסו אותו שוב או חמור מכך יענישו אותו על בריחתו. אך הגורל מתערב שוב.

שני סיפורים אלו יצרו משפחה אחת. איך? תצטרכו לקרוא כדי לדעת.

הספר כתוב בשפה עשירה, משופע במשפטי מפתח משפת הלאדינו. משפטים שאבי בעצמו היה אומר לנו לא פעם, והעלו חיוך על פני. לאור השימוש הרב במילה דסטינו – גורל, על כל דבר רע או טוב שקרה, באיזה שהוא שלב, התנתקתי קצת מהספר. תהיתי מה יקרה עכשיו ושוב יאשימו את הגורל? זה היה קצת מתיש.

אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון – זה לגמרי מתאים לספר זה, במיוחד שהוא מבוסס על סיפור אמיתי.

"בתי שלי, זה הגורל…. לעיתים קרובות הוא מתעתע בנו. נדמה לנו שהנה האושר בפתח הדלת, ואז מישהו קורץ לו והוא עובר לדלת אחרת וכשאנחנו פותחים לבדוק מי נמצא על הסף, רק חלל גדול מקדם את פנינו. צריך להשלים עם מה שיש ולקוות לטוב, הרי לא נוכל לשנות את מה שנגזר." עמ' 246

 

קריאה נעימה.

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן