Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Un appartement à Paris
תגיות: ,
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2018
מספר עמודים: 304
מדלן, שוטרת לונדונית צעירה, שוכרת סטודיו בסמטה פריזאית קסומה כדי להתבודד ולנוח. אבל באותו יום ממש מגיע לסטודיו גספר, סופר מניו יורק, כדי לכתוב בבידוד. בגלל טעות של מתווך דירות, נגזר עכשיו על שני המתבודדים הללו להיות ביחד. הסטודיו השתייך לצייר המפורסם שון לורנץ, שמת לפני שנה והשאיר שלושה ציורים שנעלמו. מדלן וגספר - המוקסמים מגאונותו ומסוקרנים מגורלו המר - מחליטים לשלב כוחות כדי לאתר את הציורים רבי הערך האלה. אין להם דרך לדעת, שכדי לחדור לסודו האמיתי של שון לורנץ יהיה עליהם להתעמת עם השדים שלהם עצמם, בחקירה שתשנה את חייהם לנצח.  

יש כמה סופרים שגורמים לי להתרגש בכל פעם שיוצא תרגום בעברית לאחד הספרים שלהם. גיום מוסו הוא אחד מהם. אני אוהבת את ספריו של מוסו, וקראתי כמעט את כולם מיד אחרי שיצאו לאור. כמו בספריו הקודמים גם 'דירה בפריז' שייך לסוגת המתח וכרגיל העלילה נעה בקו פריז – ניו יורק. נראה כי פריז, שביחד עם ניו יורק הייתה עיר אהובה במיוחד על מוסו - כבר איבדה את קסמה בעינו. תיאורי העיר קשים ומלאי חיצי ביקורת מצדו, מה שלא עשה לי חשק לבקר בה שוב כמו בספריו הקודמים. גם כאן המתח שנבנה בספר הוא לא כזה שתכססו בו ציפורניים או תתלשו בו שערות, אבל עדיין כשתסיימו פרק תתקשו מאד לא להמשיך לפרק הבא בכדי להגיע לפתרון. כשהתחלתי לקרוא שמה של הגיבורה היה מוכר לי, ואכן מדלן גרין, גיבורת הספר, זכורה לנו מספרו 'קולו של המלאך'. הסיפור של 'דירה בפריז' עומד בפני עצמו ואינו המשך של 'קולו של מלאך' מלבד זה שאנחנו מגלים כיצד המשיכו חייה של מדלן אחרי שהספר הקודם נגמר.
אז מה רקח לנו הפעם הסופר המוכשר?

מדלן גרין נמצאת בשלב לא קל בחייה ואחרי שברון לב היא מחפשת מנוחה ושקט. היא בוחרת בפריז בכדי לנקות את הראש ומחליטה לשכור דירת גן יפיפה למרות שהיא הרבה מעל התקציב שלה.
גספר קוטנס הוא מחזאי אמריקאי מצליח. הוא מתבודד ומיזנתרופ ששונא אנשים, קידמה וטכנולוגיה, ואפילו טלפון נייד אין ברשותו. הוא מבלה את רוב זמנו ביוון, אך שהוא כותב את המחזות המצליחים שלו, הוא עושה זאת תמיד בפריז. טעות באתר גרמה לכך ששניהם ביצעו דאבל בוקינג לאותה הדירה באותם התאריכים בדיוק. כשהם מגיעים לדירה ומגלים זאת כמובן ששניהם אינם מרוצים, ובסופו של דבר לאחר לילה אחד במשותף מחליטה מדלן לעזוב את הדירה ולחפש מקום אחר לשהות בו. הם מגלים שהדירה היפה הייתה שייכת לאמן שון לורנץ, שמת שנה קודם לכן באופן פתאומי. שון התאבל על מות בנו היחיד ותקופה ארוכה הוא לא צייר, אבל מסתבר שחברו הקרוב והמוציא לאור של הצוואה שלו חושד שיש 3 ציורים נוספים שהוא צייר סמוך למותו, והוא מבקש ממדלן לאתר אותם. גספר מגלה אף הוא את תעלומת ציוריו הנעלמים של שון. הוא חובר למדלן ויחד הם מנסים למצוא אותם. המרדף אחרי הציורים גורם לשניהם לחשוד שיש עוד סודות רבים שלא נחשפו ומכאן הספר צובר תאוצה והופך לכזה שקשה להניח מהיד. וכרגיל אצל גיום מוסו, גם כשחשבתי שהתעלומה כבר נפתרה הוא כתב עוד טוויסט אחרון ומרגש במיוחד.

פסק הדין:
עוד ספר נהדר מבית היוצר של גיום מוסו. הוא אינו הטוב ביותר שכתב, אבל עדיין מותח ומהנה מאד. הדמויות שהוא כותב הן עגולות וקל להזדהות איתן, והפעם אהבתי מאד לקרוא את מדלן והזדהיתי עם כאבה. הכתיבה של מוסו היא תבניתית: פרקים רבים וקצרים, משפטים לא ארוכים, וסימן ההיכר הקבוע שלו – ציטוטים מוכרים ואהובים עליו בתחילת כל פרק. לא תמיד מצאתי את הקשר בינם לבין תוכן הספר, אבל הם תמיד שם. הפעם דווקא הציטוט הראשי שפותח את הספר הוא במקרה אחד האהובים גם עלי. כמו בשאר ספריו גם הפעם לא ניחשתי את סוף הספר, ואהבתי מאד את הדרך שבחר לסגור את כל הקצוות. נהניתי ולכן אני ממליצה להפליג בדמיון העשיר והבלתי נגמר של הסופר גם בספר הזה.

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

התגובות מצריכות אישור לפני פרסומן. אנא קבלו זאת בהבנה. לרוב תגובה לגיטימית תאושר תוך דקות מספר עד מקסימום 24 שעות.

סגירת תפריט