Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
גרפיטי
קטגוריה:
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 191
"ופתאום היא ראתה אותה. האישה ניצבה סמוך לאדן החלון. חצי גוף מוטה לפנים מעליו, כאילו היה כף מאזניים, ואז זה קרה. האישה היתה באוויר. זה היה סלואו־מושן פלאי, רגע אחד היתה ליד אדן החלון ורגע אחרי ריחפה ואז — נעלמה. מגי מתחה את צווארה, אבל כל מה שהצליחה לראות היה קריקטורה של קצות אצבעות שמנמנים שצוירו על הקיר. מרחוק שמעה חריקת בלמים, ורכב — לבן, משפחתי, שנראה לה מוכר — עקף אותה." ערב אחד, על כביש ראשי, שלושה נהגים עדים למחזה הזה: אישה עומדת על אדן חלון בבניין מגורים גבוה, וקופצת. גם חייהם של הנהגים, שתי נשים וגבר אחד, תלויים על בלימה, והמראה המטלטל, הלא נתפס, של אישה המרחפת באוויר ומוטחת באדמה גורם להם לעצור. מרגע זה מהלך חייהם מוסט מנתיבו, ותוכניות שהיו להם לגבי הערב הזה, לגבי החיים האלה, נפרמות ומתגבשות מחדש. גרפיטי הוא רומן יפהפה, פנטסטי ומעודן. אין בו "טובים" ו"רעים", ואין בו פתרונות קסם לכאבים. על הכביש המהיר שעליו נוסעים שלושת גיבורי הרומן, כמו גם בחיים עצמם, מכאובי הלב וייסורי הנפש הם מנת חלקם של כולם — של מאהבת אבודה, של אישה נשואה, של גבר צעיר ואלמן — והחמלה היא מזור לפצעי הנשמה, גם כשמי שמעניק אותה הוא זר גמור. גרפיטי הוא הרומן הרביעי של ורד שנבל ("עכשיו אפשר להתחיל", "בית הקפה של נורה אפרון", "בלגן נפלא") וכמו ספריה האחרים הוא סוחף וחכם, כתוב נהדר, מלא חום ורגש.

התאהבתי בכריכה הנפלאה של הספר גרפיטי. אני אוהבת עטיפות ספרים שתופסות אותי ובמיוחד אם זו ספרות ישראלית מקורית ומשובחת. אי אפשר להסיר את העיניים מהאישה המרחפת באוויר. מי היא? הזווית בה היא צועדת, מחזיקה את גופה, טבעי? אולי מעיד על פחד? מה הקשר בין תמונת העטיפה  לסיפור?

חשוב לי לציין כי זה אינו ספר העוסק בהתאבדות.

אסנת, מגי וזאב הם גיבורי הסיפור. בערב שישי אחד, כל אחד נוסע במכוניתו וחייהם משתנים בזכות או שאולי בגלל, אישה הקופצת מחלון בניין מכוסה גרפיטי. האישה אינה מודעת, שבמעשה הזה היא מאחדת את האנשים הללו והאירוע הקשה יניע ויפקח את עיניהם למציאות. לכל אחד מציאות שונה בה הוא חי או שאולי הוא מאמין וזאת רק אשליה. כל אחד הוא בודד בדרכו ואולי בחירתה של האישה לקפוץ מהחלון משחררת אותה מבדידותה?

אסנת, אמא לשתי בנות מתבגרות ונשואה להלל. אסנת היא רוקחת בבית המרקחת השכונתי, מטפלת מלווה ותומכת בבעלה הלל, בהגשמת חלומו להיות סופר מצליח.

מגי הרווקה היפיפייה, בעלת מכון יופי שעוזרת לטפל בנשים לשפר את יופיין ולנסות להראות כמו בעלת הבית. מגי מנהלת רומן עם הלל בעלה של אסנת.

זאב, אלמן  צעיר ואדריכל במקצועו. כועס על טל אשתו המנוחה שנטשה אותו. הוא מטפל באמו החולנית וחושד שאולי היא מנצלת את מחלתה לקבל יותר תשומת לב ממנו.

כל אחת מהדמויות סבלה בעברה וממשיכה לסבול מחיים לא פשוטים, האם זהו הגורל? בחירה? ניתן לשינוי? האם במקום לטפל באחרים הם צריכים לטפל בעצמם?  אסנת כועסת על בעלה שמצא לו תירוצים להיפגש עם המאהבת שלו, היא מנסה לתפוס אותו על חם. היא מגיעה למכון היופי  של מגי, בניסיון לשפר את מראה ונדהמת מיופייה.  מגי עברה ילדה ילדות לא פשוטה לצד אם שתלטנית , היא סומכת על יופייה המיוחד שמרשים גברים רבים, אך למעשה היא רווקה בודדה בת מעל 30 מנהלת רומן עם גבר מבוגר, ללא עתיד. זאב מתמודד עם מכאוביו שאוכלים אותו מבפנים. הוא מרגיש בודד ובמקום לעצב דירות שישמחו אנשים הוא כועס על כולם.

החשיפה לאירוע גורם למגי, אסנת וזאב לשנות את נתיב הנסיעה והם מחליטים לבדוק מה עלה בגורלה של האישה שקפצה. סקרנות? מציצנות? מה זה יגרום לכל אחת ואחד?

ורד שנבל, רוקחת בספרה החדש ממתק מיוחד ושונה שריגש אותי מאוד. אהבתי את השפה הנפלאה והצצה לדמויות שנכנסו לי ללב, כל אחת בדרכה.

 

לרכישת הספר דרך אתר עברית ללחצו כאן

יעל גילת נוי

יעל גילת נוי, קוראת כמו אוויר לנשימה. מטיילת בעולם מעל דפי הספרים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן