ליליאן גירוון היא צעירה בת 34 המתגוררת בדרום קליפורניה ועובדת כמאיירת בספרי לימוד למחיתה.
היא מגדלת לבד את שתי בנותיה הקטנות-אנאבל וקלייר לאחר שבעלה דן, נהרג שלוש שנים לפני כן בתאונת דרכים.
יום אחד מקבלת ליליאן הצעה מהחברה שבה היא עובדת, לאייר ספר על ירקות עבור חברת גינון גדולה, העבודה החדשה מצריכה ממנה להגיע לקורס על גידול ירקות.
ליליאן קצת בהלם מההצעה שנחתה עליה מהשמיים והיא לא בטוחה אם זה משהו טוב או רע אבל היא משתדלת לזרום.
היא מגייסת לקורס את שתי בנותיה ואת אחותה הצעירה והרווקה ריצ'ייל שמחפשת לשדך לה גברים בכל הזדמנות שנקרית בדרכה ולא מהססת להביך אותה ללא הרף.
דן לא בסביבה כבר הרבה זמן. את עוד צעירה ומושכת ומצחיקה וסקסית, והגיע הזמן שתתחילי לחיות קצת. (עמ' 43)
להפתעתה הרבה מגלה ליליאן שהיא נהנת מאד מקורס הגינון, היא פוגשת שם פנים חדשות ואנשים מעניינים ומסקרנים ובעיקר היא שמה עינה על המורה לגינון, אדוארד בלום.
אדוארד ההולנדי הוא גבר מצודד וגבוה והוא בדיוק הטעם של ליליאן אבל היא כמובן שומרת את תחושותיה והמשיכה שלה אליו לעצמה מכיוון שלבה עדיין לא מוכן לשחרר את דן, בעלה המת.
אדוארד בדרכו השלווה והעדינה מצליח אט אט לחדור ללבה ולביתה של ליליאן ואף לשבות את ליבן של בנותיה הקטנות.
ליליאן נאבקת עם עצמה, הלב וההיגיון אצלה נלחמים זה בזה, מצד אחד היא רוצה לתת את כל כולה לבנותיה ומצד שני היא גם רוצה להרגיש אישה נחשקת, נאהבת ולקבל חיבוק מגבר שמקשיב לה ומבין את צפונות לבה אבל בסופו של דבר לפני הכל היא אמא נאמנה ומסורה לבנותיה.
עברתי לטייס אוטומטי והתחלתי להכין את הבנות לשינה. לצערי, הורדת ההילוך מתשוקה לניהול הבית היתה מוכרת. כל כך הרבה פעמים מה שאני רוצה לעשות מתנגש עם מה שאני חייבת לעשות. (עמ' 171)
ליליאן מפחדת לצאת מאזור הנוחות שלה ולהיסחף לתוך רומן חסר מעצורים כאילו שהיא מתבגרת.
לאדוארד יש מטען משלו לאחר שאשתו עזבה אותו ולקחה איתה את בנם היחיד אבל הוא לא מוכן לוותר על ליליאן והוא מוכן לחכות עד שהיא תרגיש מספיק מוכנה לקשר הזה.
ליליאן מעדיפה להתעטף בשיגרה המנחמת שלה, מוקפת באנשים המוכרים לה אבל לחיים יש תוכניות משלהם לגביה והם מאלצים אותה לבחון את חייה שוב ולא לפחד להכניס דברים חדשים למעגל המוכר לה.
הספר "גן של התחלות חדשות" היה זורם וקליל למרות הנושא הטעון סביבו המדבר על מוות של אדם קרוב ואהוב.
כאם חד הורית הרגשתי הזדהות עם דמותה של ליליאן וגם הערצה כלפי כוחות הנפש שלה, אהבתי את הדינימיקה החזקה בין ליליאן לאחותה ריצ'ייל ואת מערכת היחסים התומכת שקיימת ביניהן, קצת היה חסר לי עומק בעלילה אבל עדיין נהנתי מההומור בספר ואהבתי את הדמויות שהרכיבו את העלילה ובמיוחד אהבתי את דמותו של אדוארד האצילי והמקסים.
קריאה מהנה
ספר שטוח, סתמי, ובלי אמירה כלשהיא. בדר"כ אני מחכה לקבל מספר תובנה או שתיים, כאן אין כלום. ההומור רדוד, הדמויות חד ממדיות. כללית הקורא יודע מה שתי האחיות עושות למחייתן, וזהו. לא ברור מה הן חושבות על החיים, ומלבד דיבורים על סקס, הם כמעט ולא מדברות. מלבד פעם אחת שהן מתעמתות, וזה העמוד המשמעותי בספר, והנקודה היא שליליאן מרוכזת בעצמה, בסבלה, ולא רואה את הסבל של האחרים. דמויות המשנה מקבלות לכל היותר עמוד כדי להסביר מי הם. בקיצור ספר שיומיים אחרי שקראת אותו, נשכח ונעלם מזיכרונך.