גרייס היא צעירה בריטית בת 35 שעובדת בחברת האחסון כהן ובמקביל מטפלת באמה החולה והסיעודית. ארוסה לשעבר בגד בה עם מאמנת כושר מפני שהיא השקיעה יותר בטיפול באמה התובענית במקום בזוגיות שלה.
אמה של גרייס היא זקנה שתלטנית ורעה שאוהבת לטרטר את בתה ולרדות בה בכל שנייה. היא מטיחה בה ללא הרף האשמות ועלבונות וגרייס מרגישה לכודה. היא לא יודעת איך להשתחרר מאמה שלא מוכנה לגור בבית אבות ולא שאף אחד אחר יטפל בה. גם אחיה של גרייס לא מסייעים לה שכן הם גרים רחוק ועסוקים כל אחד בחייו שלו.
יום אחד מבקש לארי הבוס של גרייס ממנה לרוקן מחסן נטוש של אחד מהלקוחות שלהם. גרייס פותחת את המחסן ומגלה עולם עשיר, מפואר ומלא באוצרות – ציורים של צייר מפורסם, תכשיטים ורהיטים יקרים. גרייס נכנסת לחדר הנטוש ומרגישה כאילו היא חזרה בזמן והיא חיה בסצנה בסרט משנות ה-50 שכה אהוב עליה. בנוסף, היא מגלה את יומניה של בעלת החדר – קוני די-דונאטו.
קוני הייתה צעירה שבתקופת מלחמת העולם ה-2 התאהבה בצעיר בריטי והרתה לו בטעות. הוא נהרג במלחמה וקוני נותרה לבדה. הוריה שפחדו מהבושות שהיא תעשה להם בשל מצבה, היגלו אותה לכפר שם היא ילדה בת בשם לארה. כשקוני סירבה להעביר את לארה לאימוץ הוריה השתלטו עליה והרחיקו אותה מקוני שבינתיים ניסתה לבנות לעצמה חיים חדשים.
מה עלה בגורלן של קוני ולארה? האם גרייס תצליח להשתחרר מאימה ולהחזיר לעצמה את שמחת החיים מפעם?
דעתי על הספר:
עלילת הרומן "גלויה מאיטליה" נעה בין חייה של גרייס בהווה לאלו של קוני בעבר. אהבתי את דמותה של גרייס. את טוב הלב והאכפתיות שבה. נגעה לליבי ההזדהות המוחלטת שלה עם קוני ורצונה לחפש לה סוף טוב. אימה של גרייס לרוב עצבנה אותי כי לא הבנתי איך היא יכולה להיות כה כפוית טובה כלפי בתה שמוותרת על עצמה ועל חייה למענה.
סיפור חייה של קוני היה עצוב ומעניין. אהבתי את ההקבלה בין חייה לאלו של גרייס. אהבתי את זה ששתיהן עוברות מסע ומתגברות על הקשיים בדרך להשיב לעצמן את החיים שהכירו.
"גלויה מאיטליה" הוא ספר שקראתי במהירות יחסית. הוא סוחף ומהיר. לפעמים הייתה חסרה לי התעמקות בסיטואציות מסוימות ותיאורים יותר מפורטים של הנופים והמתרחש.
"גלויה מאיטליה" הוא ספר מקסים לקיץ ובעיקר לחופשה. הוא מהנה ונקרא בנשימה אחת.
