שתי גופות נמצאות זרוקות באחת הסמטאות בירושלים לאחר שנוקבו ביריות – סופר צעיר שהוא כוכב עולה בשמי הספרות הישראלית, בחור ערבי ועוד אישה נוספת שנפצעה קשה במהלך הארוע.
לזירת הפשע מגיע יונתן שלם, שהיה במקרה באזור, יונתן הוא שוטר שהודח והוא מעביר את ימיו בלימודי פסיכולוגיה חיובית, הוא מכור לריטלין, מעשן ושותה יותר מידי ומאוהב קשות בלינה היפה, החוקרת שעבדה איתו במשטרה.
בלשית לינה כגן עומדת בראש חקירת המקרה, היא מתחילה לחקור את האנשים שהיו קרובים לסופר ששמו היה גור גורביץ ולא ברור לה האם הרצח התבצע על רקע פוליטי, רומנטי או פלילי ואולי בכלל לא גור היה המטרה המרכזית של הרוצח אלא קורבנות הירי הנוספים שהיו בזירה.
יונתן עוזר ללינה בחקירה ובזמן שהמשטרה סובבת סביב הזנב של עצמה והחקירה מגיעה למבוי סתום, הרוצח מהגיהנום ממשיך להסתובב חופשי ולגבות עוד קורבנות תמימים.
לינה היפה ממשיכה לחקור את כל האנשים שמקורבים לקורבנות הרצח ובינתיים ממשיכה להסתבך ולסובב ראשים בכל מקום אליו היא הולכת.
יונתן נחוש להפעיל את חושיו הפסיכולוגיים כדי לעזור לה ועל הדרך גם חולם עליה בהקיץ ומקווה להגשים חלום ולמצוא את עצמו בקשר רומנטי איתה.
העלילה הולכת ומסתבכת, החשודים נערמים, כמו כן הגופות ולא ברור אם מתרחשת פה דרמה פוליטית או שהמניעים לרציחות נוגעים בפסים אישיים.
העלילה מסופרת מנקודת מבטן של מספר דמויות בסיפור. ההתחלה היתה לי קצת סבוכה ומבולבלת עם ריבוי דמויות אבל לאט לאט כל דמות קיבלה את מקומה הראוי.
בשפה יפה ולעיתים בוטה, מוביל אותנו הסופר יפתח אשכנזי לתוך הסמטאות הצרים של ירושלים וחושף שלל דמויות ססגוניות שמאכלסות את העיר המיוחדת הזאת.
חרדים, ערבים ונוצרים, שוטרים ואזרחים, רוסים ומזרחיים, אנשי רוח ואנשי אדמה, אין רגע דל בסיפור הזה ורק הכלבים ברקע שומעים ורואים הכל, הלוואי שהיה להם רק פה לדבר.
הספר הזה מכיל בתוכו את קיבוץ הגלויות בו אנחנו חיים, יש בו הרבה אכזריות אבל גם הרבה מהמציאות שלנו, מה שבטוח, אי אפשר להישאר אליו אדישים.
קריאה מהנה.