אהבות נעורים הם דבר לא פשוט ולצד ההתרגשות והפרפרים בבטן יש גם הרבה עצב ומשברים, אי הבנות ותיאום ציפיות שונה מצד כל אחד מבני הזוג שגורם לטלטלות רגשיות לא פשוטות.
נטלי היא חיילת צעירה שמגיעה לשרת בבסיס בדרום כטכנאית מטוסים.
לפני שנתיים היא הכירה במסיבה בתל אביב את אלון שמבוגר ממנה בשנתיים והיום הוא קצין בשיריון.
היחסים בין השניים היו מלווים בעליות ומורדות אבל בעקבות משבר אחרון ששבר את נטלי סופית, היא מחליטה שהיא נפרדת לשלום מאלון ומכאן אין דרך חזרה.
בעוד אלון מנסה לאסוף את השברים ולשכנע את נטלי לחזור אל בין זרועותיו, היא כבר ממשיכה הלאה לדבר הטוב הבא בדמותו של חייל חביב בשם דימה.
נטלי משחזרת לאחור את הימים בהם הכירה את אלון וכל המשברים שליוו את הקשר הזה והיא לא בטוחה אם היא באמת אהבה אותה או שזה היה רק עניין של הרגל.
אז הייתי בטוחה שמה שהרגשתי כלפיו הוא אהבה, אבל עצם העובדה שהיה לי קל כל כך לוותר עלינו העידה שלא מדובר באהבה. (עמ' 57)
היחסים בין נטלי לאלון נעים בין אדישות לקנאה ובין אהבה לשנאה ודרמות לא חסרות שם ברקע.
נטלי מנסה להתרכז בלימודים ובמבצעים בצבא אבל הראש שלה מבולבל וטרוד מהפרידה מאלון וכל מה שהם עברו יחד עד כה.
הקשר עם אלון הוא כמו סופת טורנדו, הרבה סערות ומעט מאד ימים של שקט או כמו שפעם מישהו אמר לי על היחסים שלו עם בת זוגו: כשזה טוב זה הכי טוב וכשזה רע, זה ממש כמו צונאמי שהורס הכל בדרכו.
החברים והמשפחה ברקע גם מתערבים וזה כשלעצמו עוד יותר מקשה על נטלי להחליט לאין הקשר הזה הולך.
ובנוסף לכל הבלבול הזה היא גם עוברת מקרה קשה בצבא שמטלטל את כל עולמה.
האם תצליח נטלי להתגבר על כל הפחדים והקשיים ולמצוא לעצמה דרך לחיים שקטים ומאוזנים?
עלילת הספר נעה בין העבר להווה, הספר הזה הוא ספר ביכורים ומרגישים את זה בכתיבה אבל עדיין הוא רהוט וזורם לקריאה. פחות התחברתי לדמויות בעלילה אולי בגלל שאני כבר מזמן לא חיילת אבל אני אמא לחיילת והלבטים של גיבורת הספר נגעו בי ממקום של אמא.
משהו בעלילה היה חסר לי, רוב העלילה סבבה סביב הזוגיות של נטלי ואלון ורק בסוף היה קטע קשה שקרה לה בצבא שאני חושבת שהוא בעצם היה צריך להיות החלק המרכזי בעלילה כי זה מסר חשוב שצריך להעביר לבנות שמתגייסות לצה"ל וגם לי כאמא לחיילת זה נושא מאד חשוב שחייבים לדבר עליו יותר. אני מאמינה שהצעירים שבינינו יתחברו יותר ממני לעלילה ולדמויות.
קריאה מהנה.
