וייטנאם של שנות ה-50 במאה הקודמת, מקום אחר, תקופה אחרת. השנה היא 1952 הצרפתים שולטים בויטנאם.
ויטנאם מלאה במורדים, ובכל מקום נמצאים מרגלים, אבל בני האדם הם בני אדם. אותם יצרים, אותם תככים, אותה אהבה.
זהו סיפורה של ניקול, בת תערובת שאביה צרפתי ואמה ויטנאמית. אמה נפטרה בלידתה והיא ואחותה סילבי גדלו בצל מותה. בעוד שסילבי דומה בחזותה לאביה הצרפתי, ניקול דומה לאימה הויטנאמית במראה. ניקול מאז ומתמיד הרגישה לא שייכת, ויחסם של אחותה ואביה אליה רק העמיקו את הפער ביניהם. רואים לאורך הסיפור את הקשר המורכב בין האחיות, שגדלו בצל השקרים של האב. האם האחיות תדענה את האמת? האם הן יצליחו להשלים?
ניקול המומה כאשר אביהן מעביר את רוב עסקי יבוא המשי המשפחתיים לאחותה ולה נותן חנות קטנה ומוזנחת בלב הרובע הוויטנאמי. למרות כעסה על אי הצדק שבחלוקה, ניקול נחושה להצליח בעסק ולהראות לאביה שהיא אחראית וראויה לאמונו. בזכות חריצותה החנות מתחילה לשגשג, אך הימים הם קשים. מורדים וויטאנמים מנסים לגרש את השלטון הצרפתי מהמדינה בדרכים אלימות וניקול נקרעת בין שתי זהותיה. היא פוגשת במפגש מקרי שני גברים, האחד מארק אמריקאי והשני טראן, מראשי המורדים הוויטנאמים. היא רואה את האמת בדברי המורד, היא חשה את מלחמתו וצידקתו. אך אוהבת את מארק. נדמה לה שגם לאחותה יש קשרים רומנטיים עם מארק.
חייה של ניקול מנותבים למסלול בלתי צפוי המעמיד אותה בפני החלטות קשות. עליה לבחור בין שני עולמות ובין שני הגברים שבחייה ובחירות אלה יקבעו את עתידה. במי היא תבחר? במי מארק וטראן יבחרו?
הספר משלב רקע היסטורי עם רומן. בתחילתו מופיע רקע היסטורי של ויטנאם על רקע ציר הזמן. אמנם לא זכרתי אותו לאורך הספר, אך הוא בהחלט הכניס אותי לאווירת הספר. אהבתי את דמותה של ניקול, את ההתמודדות שלה עם יחסיה המורכבים עם אחותה ומציאת מקומה במשפחה, הצורך בבחירת זהות שייכות וכל זה על רקע המלחמה. אהבתי את בחירתה בחיים.
התרשמתי כי הסופרת ערכה מחקר מעמיק על התקופה ושילבה אותו עם עלילה סוחפת. ישנם מקומות בספר שחשתי כי הסופרת פרטה מידי, אך בשל כתיבתה הזורמת, נהניתי מאוד.
ממליצה מאוד לקרוא את הספר. הספר זורם, מעניין ונושא עמו את רוחות המזרח.
