להלנה פלטייה יש סוף סוף את החיים שמגיעים לה: בעל אוהב, שתי בנות יפות ועסק שממלא את ימיה. אבל אז היא נתקלת בדיווח חדשות שמשנה שוב את חייה, ומבינה שאינה יכולה להשאיר את עברה מאחוריה.
להלנה יש סוד, היא נולדה כתוצאה מחטיפה. אמה נחטפה שהיתה נערה מתבגרת על ידי אביה ונכלאה בבקתה מרוחקת בביצות של חצי האי העליון של מישיגן.
אין חשמל, אין חימום, אין מים זורמים, ואין אף נפש חיה חוץ משלושתם.
הלנה אהבה את ביתה שבטבע – היא נהנתה לדוג, לעקוב אחרי בעלי חיים ולצוד אותם, ולמרות המזג המוזר של אביה וההתנהגות האכזרית שלו, היא העריצה אותו ואהבה אותו מאד.
יותר מעשרים שנה לאחר מכן, היא קברה את עברה כל כך טוב שאפילו בעלה לא יודע את האמת. אבל עכשיו אביה הרג שני שומרים, נמלט מהכלא, ונבלע באדמת הביצות שהוא מכיר טוב מכל אדם אחר בעולם.
המשטרה מתחילה במרדף אחריו, אבל הלנה יודעת שאין להם סיכוי. היא יודעת שרק לאדם אחד יש את הכישורים למצוא אותו. אותו אדם שהוא אימן בצלמו ובדמותו : וזו היא, הבת שלו.
לבתו של מלך הביצה יש את אחת המזימות הפסיכולוגיות המשכנעות ביותר שקראתי.
התרגשתי לצלול לתוך הסיפור הזה, שהוא תערובת של מתח פסיכולוגי יחד עם השראה מהאגדה הקלאסית של הנס כריסטיאן אנדרסון, שאת סיפוריו אהבתי כל כך לקרוא בילדותי.
קארן דיון טוותה כאן ביד אמן משחק מוחות מרתק בין הלנה לבין אבא שלה, ולמרות שהטראומה של הלנה באמת היתה גדולה, היא נוטה להביט על ילדותה בחיבה,
אף על פי שהיא יודעת כאישה בוגרת כי החינוך שקיבלה לא היה תקין. מנגד עומדים יחסיה הכמעט בלתי קיימים עם אם פסיבית, אפתית ואדישה.
פסק הדין:
במונח "מותחן פסיכולוגי" עושים שימוש בכדי לתאר ספרי מתח, וזאת בכדי להעצים את הספר. לפעמים השימוש במונח הזה כלל אינו נכון, אך במקרה של הספר הזה השימוש בצמד המילים "מותחן פסיכולוגי" מדויק. לא מדובר בספר מתח טיפוסי שבו מתרחשת טרגדיה ואנחנו מנסים לגלות מי הרוצח / חוטף ואז מופתעים (או שלא) בסוף הסיפור. בספר הזה אנחנו יודעים מיהו האיש הרע כבר מהתחלה. הסיפור מאד ייחודי לז'אנר והכתיבה קולחת וסוחפת. אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. רוצו לקרוא.
