Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
בשבוע הבא
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 296
באחר צהריים חורפי מתבשר ד"ר איתמר קראוס, רופא פנימי כבן 50 , כי חלה וימיו ספורים. מנגנון שעון החול של חייו השתבש וקצב הזרימה נעשה שוצף ומהיר. ברגע המכריע הזה הוא נסוג צעד אחד לאחור, מנתח בקור רוח את גורלו ואת רגשותיו, חולף במהירות על תהליכי האבל השגרתיים ומקבל בהכנעה את גזר הדין שנחת עליו. כדי להשלים את תמונת הפאזל של חייו הוא נוסע לפגוש את אביו, שאותו לא ראה זמן רב, רופא מפורסם שפרש לגמלאות באי יווני מבודד יחד עם אהובתו. שם הוא נקלע לסיטואציות מוזרות וחוזר לישראל עם אווה, יוונייה יפה ומסתורית. האם אהבתה של אווה, שהפציעה בחייו דווקא בעיתוי האכזרי הזה, תגרום לאיתמר להילחם ולנסות להאריך את חייו? האם יש זמן נכון לאהבה? כדי לברר את משמעות חייו וחיי יקיריו, נסחף ד"ר קראוס למסע הרפתקאות גדוש אירועים מרגשים ושופעי הומור שחור, המתפרש על פני איים יווניים, בירות אירופאיות רחוקות ורחובותיה הגשומים של תל אביב, תוך שהעבר מתערבב בהווה, המיתי נמסך במציאותי, האקזיסטנציאליסטי נבלל בפנטסטי, עד להיטמעות מוחלטת. בספרו המרתק בשבוע הבא, שעלילותיו נפרשות על פני שבוע אחד בלבד, מצליח דרור סופר לטפל באופן ייחודי בנושא הטעון ביותר לצד האהבה ־ המוות. הוא מציע מסלול שונה ולא מוכר, ומוליך בו את הגיבור שלו שלב אחר שלב, עד לסיומו המרהיב של הרומן, שבו הורדת המסך היא גם היפוכה. זהו הרומן השני של ד"ר דרור סופר, יליד תל אביב (1961), מנהל יחידת הטראומה של בית החולים איכילוב, נשוי ואב לארבעה.
חלומה של כל אמא יהודיה הוא חתן רופא. דוקטור איתמר קראוס, הוא בן למשפחה של רופאים. הוא מנהל מחלקה פנימית באיכילוב וביום בהיר אחד הוא מגלה שחלה במחלת "סרטן הריאה" אבל מהסוג הרע! הוא מחליט לצאת לחופשת מחלה בשביל לעשות חושבים כיצד ממשיכים הלאה… הרי את כל השלבים הוא מכיר. הוא מדריך חולים אחרים כיצד להתכונן אליהם בצורה הנפשית, אבל שזה נוגע אליו הוא פשוט צריך לקחת הפסקה.
הפחד הגדול של איתמר הוא לספר לאחותו, יסכה, על המחלה והוא דוחה את הקץ. יסכה, היא רופאה כירורגית בבית חולים ומהר מאוד היא קולטת שאיתמר מסתיר ממנה משהו כי, הוא פשוט נעלם ליממה שלמה וזה לא אופיני לו! יסכה, מופיעה בפתח ביתו ללא התראה מוקדמת ומפעילה עליו לחצים לספר לה מה עובר עליו. בסופו של דבר איתמר נכנע ומספר לה שהוא חולה בסרטן הריאה.
עוד באותו הלילה הם מחליטים לנסוע לאי נידח ביוון לשם אביו פרש מעבודתו לפני שנים ומתפקידו כרופא והעתיק את מקום מגוריו יחד עם חברתו היווניה שפתאום צצה בחייו. חברתו של אביו היא סוג של "פיל" שלא מדברים עליו כי בגללה איתמר, אחותו ואימו ננטשו על ידי אביו.
אבל הפעם אין מנוס – איתמר חייב לצאת להרפתקאה למצוא את אביו ולדאוג לחבר את המשפחה רגע לפני ההחלטה הגורלית שלו.
בדיוק איפה שהחיים עומדים להסתיים איתמר עושה חשבון נפש. והקורא יוצא איתו למסע של שבוע אחד בלבד בחייו של איתמר קראוס. פה אנו נחשפים על תהפוכות משפחה מרתקת במיוחד, על גילוי נטישת האב ומצב בריאות הנפש של אימו והכיצד זה משפיע עליו ועל אחותו, יסכה, בחייהם האישיים, החברתיים והזוגיים?
כל כך הרבה כאב וריקנות שנמצא בתוכם כשלמראית עין המשפחה משדרת על יציבות חזקה, אבל עמוק בפנים היסודות מפוררים כל כך. כמה כאב שמלווה אותם בחייהם.
בספר ישנם דמויות נוספות, החברות של איתמר תמיד שם בזוגיות ללא הגדרות ומסגרות, יחסים פתוחים, מכילים, אמיתיים, כנים ורגישים כל כך.
מדוע היחסים האלו לא מגיעים לכדי מימוש ומיסוד? אולי משקעים – כמו הילדות, או נוחות? גם על זה איתמר לא מצליח לענות בעצמו.
העבר מעצב את אישיותו של איתמר ואת מסלול חייו, הוא הפך לחלק בלתי נפרד ממנו ופועם בו מבלי לעצור ולכן זה שאיתמר מנסה להשתחרר מן העבר לא אומר שהוא רוצה להשאיר אותו מאחור. אם כי מנסה ללמוד לצד מטען העבר ולשחרר את הרגשות הקשים שהם מעוררים בו, לקבלם כחלק בלתי נפרד מאישיותו לשם סגירת מעגל.
ועל כן המסר הכי חזק שהשאיר בי הספר הוא: כל אדם יכול למצוא את השיטה הטיפולית המתאימה לו ביותר על מנת לשקם את חייו מהריסות העבר. על אף היות העבר חלק בלתי נפרד מאיתנו, ניתן לחיות לצידו, ללמוד ממנו ולגדול בעקבותיו, במקום לחיות בצילו ותחת איומו.

סוזן צדוק

סוזן צדוק, חיה ונושמת ספרים, מלאה בשמחת חיים ומכורה לסושי.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. Avatar
    דרור סופר

    סוזן. תודה רבה לך שהקדשת מזמנך לקרוא ולכתוב ביקורת מרגשת זו על ספרי האחרון. אני מקווה שנהנית ממנו וכי בכך יזכה לעדנה אצל הקוראים רבים אחרים.

  2. Avatar
    אורנה אנקור

    דרור יקר.
    שמי אורנה.
    אני קראתי בהתרגשות את הספר. ממש כמו את ספרך הראשון .אני ממתינה בצפייה לספר הבא.
    למרות ואולי לא בגלל היותי אחות שנים רבות. שנים עבדתי ביחידות טיפול נמרץ ובשנים האחרונות ניהלתי מרפאה בדיור מוגן.
    נכספתי לאורך השנים לסיטואציות וסיפורים רבים. הזדהיתי עם האמיתות והראיה האישית שלך על רב גוניות של החיים. נהנתי מאופן הכתיבה ותאור הגיבורים בהתמודדות המיוחדת לנו כאנשים מטפלים,סועדים,קשובים ולא שיפוטיים של המבקשים את עזרתנו. הדילמות האישיות מול המקצועיות וקבלת החלטות. זכית להיות מקצוען ורופא מעולה בהכשרתך,וסופר טוב
    .תודה .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן