Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
בקרוב האור יהיה מושלם
תגיות: ,
סוגה:
מוציאים לאור: ,
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 272
קרוב האור יהיה מושלם הוא רומן מחוספס ורגיש, שובה וקורע לב על שני אחים מתבגרים בעיירה מוכת עוני בוורמונט. המספר, האח הצעיר בן השתים-עשרה, מתאר בעין חדה ונוקבת קיץ שבו אירוע רודף אירוע – אמו מגלה שהיא חולה בסרטן, חרב הפיטורים מאיימת מעל ראשו של אביו ובאוויר עומד החשש המתמיד שמא יאבדו את ביתם ויחזרו לשכונת הקרוואנים שממנה נחלצו לא מזמן. המספר ואחיו בן החמש-עשרה, מגלים ניצני מרדנות – הם מתנסים לראשונה בעישון גראס, שומעים מוזיקת ראפ אסורה ומציצים בחוברות שאין סיכוי שיימכרו בחנות הספרים של הכנסייה. האח הצעיר עובר תהליך של התבגרות נפשית וגופנית. שאין לו עם מי לחלוק. אין סיכוי שהוא יספר לכומר המוודה על החזיות שהוא גונב מחבלי כביסה ועל הנשיקה עם טיילור, נערה שבועטת בכל המוסכמות שעליהן גדל. האיסורים המחמירים של הדת הקתולית השולטת בחיי המשפחה הופכים את הקשר ביניהם לכר נרחב לפנטזיות ולרגשי אשמה בלתי נמנעים. דייב פאטרסון מתאר ברוך ובאינטימיות רבה את הקיץ הסוער בחייו של הנער. זהו עולם שבו עצב מתמזג עם יופי, תשוקה נמהלת בבושה, אמונה נטמעת בספק, וייאוש נוגע בחסד. "אין ספק שהדמויות מעוררות האמפתיה והכתיבה המעולה של פאטרסון יסבו לקוראים הנאה עצומה." Booklist

סיפורה של משפחה שכזאת מסופר מעיניו ומקולו של החבר הצעיר במשפחה, נער בן 12. יש לו אח בוגר ממנו כבן חמש עשרה, אבא שסכנת פיטורין מרחפת מעל ראשו ואמא חולת סרטן שמנסה להיאבק במחלה.

הילד מספר על הימים בהם התלווה אל הוריו ואחיו להפגנות של הכנסיה המקומית נגד הפלות, על אורח החיים בבית עם אמא חולה (אוכלים בעיקר מהמקפיא), על היחסים שלו עם הסביבה ועל סיפורים תמימים ופשוטים כמו אימוץ גורי חתולים.
כשאימו של הילד מכינה לזניה למשפחה נזקקת הוא מזיל ריר, גם הוא רוצה לזניה מריחה וטריה… אבל לא. הלזניה היא למשפחה מסכנה שגרה בקראוון שאב המשפחה עבר ניתוח לא פשוט. הילד מתלווה לאימו משום שהוא רוצה לראות למי מגיעה הלזניה יותר ממנו. איזו משפחה נזקקת יותר משלהם? הוא מצטרף לאימו ופוגש באב החולה בקראוון המוזנח ובילד המסכן שחי במציאות לא קלה. הוא מגלה שיש משפחות נזקקות יותר מהמשפחה שלו…

הספר ממשיך ומספר את קורותיו של הילד ושל אחיו. הם חיים בצמצום עם אבא שמנסה לשמור על הפרנסה שלו ועם אמא חולה שעוברת טיפולים כימותרפיים שמשפיעים עליה ועל כל בני הבית בעצם. האחים הם עצמאיים שמתנסים בעישון סיגריות וחומרים אחרים, בהתנסויות מיניות כאלה ואחרות ובמעשי קונדס שונים עם החברים…
במשך כל הסיפור הכנסיה ברקע. המשפחה הם מאמינים הדוקים והכנסיה מכתיבה את צעדיהם.

לא קורה הרבה בסיפור. הילד מספר על קורותיו באותו קיץ חם שאמא שלו גוססת מסרטן ושהפרנסה שלהם על הפרק. הוא ואחיו גדלים מעצמם, אין ממש השגחה הורית שכן האמא עושה כמיטב יכולתה בהתחשב בכך שחצי מהזמן היא מטושטשת והאבא עסוק בעבודה שלו. למרות שהאחים הם לא ילדים רכים אך עדיין הם ילדים צעירים מבחינתי שזקוקים להשגחה הורית, לטיפול ולדאגה. עצוב לי היה לקרוא על הסיטואציה ובמשך כל הסיפור ליוותה אותי המחשבה שגם בימנו אנו וגם בישראל מן הסתם, יש לא מעט משפחות בסיטואציות דומות. אותם ילדים יכולים להדרדר לפשע, לסמים ולגנבות במקום שיהיה להם גב ושהם יוכלו ללמוד, להתפתח ולהצליח.

מבחינתי הספר היה חסר באירועים מעניינים. הרגשתי שהוא מתנהל על מי מנוחות ולא שולבו בו סיפורים שהביאו את העלילה להתרוממות. בעיקר בהתחלה נכנסתי לסיפור ונהנתי מהכתיבה שלו אך מאמצע הסיפור בערך הרגשתי שזה חוזר על עצמו ולא מתפתח ומתרומם. הקריאה לשיקולכם.

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן