Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
בקרוב האור יהיה מושלם
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 272
בקרוב האור יהיה מושלם הוא רומן מחוספס ורגיש, שובה וקורע לב על שני אחים מתבגרים בעיירה מוכת עוני בוורמונט. המספר, האח הצעיר בן השתים-עשרה, מתאר בעין חדה ונוקבת קיץ שבו אירוע רודף אירוע – אמו מגלה שהיא חולה בסרטן, חרב הפיטורים מאיימת מעל ראשו של אביו ובאוויר עומד החשש המתמיד שמא יאבדו את ביתם ויחזרו לשכונת הקרוואנים שממנה נחלצו לא מזמן. המספר ואחיו בן החמש-עשרה, מגלים ניצני מרדנות – הם מתנסים לראשונה בעישון גראס, שומעים מוזיקת ראפ אסורה ומציצים בחוברות שאין סיכוי שיימכרו בחנות הספרים של הכנסייה. האח הצעיר עובר תהליך של התבגרות נפשית וגופנית. שאין לו עם מי לחלוק. אין סיכוי שהוא יספר לכומר המוודה על החזיות שהוא גונב מחבלי כביסה ועל הנשיקה עם טיילור, נערה שבועטת בכל המוסכמות שעליהן גדל. האיסורים המחמירים של הדת הקתולית השולטת בחיי המשפחה הופכים את הקשר ביניהם לכר נרחב לפנטזיות ולרגשי אשמה בלתי נמנעים.

גיבור הספר שלנו הוא נער בן 12, שחווה קיץ שקשה לעכל, אמא שלו מגלה שהיא חולה בסרטן, אבא שלו הוא אדם דתי ומוסרי מידי, מה שיכול לעלות לו בעבודתו. ואחרי שסוף סוף, אחרי שנים של עבודה ומאמץ, הם הצליחו לעבור לבית שמכבד את עצמו, ואת יושביו, יכול להיות שהם יצטרכו לחזור לקרוואן הדחוס בו הם גרו שנים. ובינתיים, גיבור הספר שלנו ואחיו הגדול יותר, מתחילים לגלות את העולם שמעבר לאמונה. האח הגדול יותר מקבל את זה בצורה טובה, ומתנסה בכל מיני חוויות כמו עישון של סמים וחברה. ואילו המספר שלנו, שגם מתנסה בכל מיני דברים, מכה על חטא כל הזמן, ובטוח שכל הדברים שקורים הם באשמתו ובאשמת החטאים שלו. שני האחים, ביחד עם הוריהם, עם הכומר, ועם כמה חברים, יעברו מסע ארוך עד שיגיעו לקבלה עצמית ולשמחה.

בכל יום ראשון אני מעלה ליוטיוב שלי סרטון סקירות, בשבוע האחרון סיפרתי שבדרך כלל אני קוראת את העמוד הראשון בספר, ויודעת אם הספר בשבילי או לא. בדיוק כשאמרתי את זה, הספר הזה היה לי בידיים, ובהצצה חטופה בעמוד הראשון חשכו עיני, ניסיתי (ומקווה שהצלחתי) שלא יראו את זה בסרטון. אבל אח"כ אמרתי לעצמי שהספר כבר פה, אז למה לא לנסות ולהנות ממנו, כי בכל זאת התקציר והכריכה משכו אותי מאוד, אז החלטתי לתת צ'אנס.

אז אמנם לא אהבתי את הרוח הכללית של הספר, אבל את הספר עצמו אהבתי מאוד, מה זה אומר בעצם? שהעלילה קולחת, ואין רגע משעמם. שהכתיבה סוחפת ומרגשת, ומעבירה את הדברים טוב כל כך. שהתיאורים הם מוצלחים כל כך שאני מרגישה בהם כל כאב, שמחה, וצער, ושומעת באוזניים שלי כל צעקה או אנחה. ולמה לא אהבתי את הרוח הכללית? כי הספר לא נקי, ולפעמים זה היה בשבילי יותר מידי ודילגתי קצת על קטעים. כי הוא בא להעביר מסר מסוים (לפחות בעיניי) שאני אישית לא אהבתי (ויש אחרים שכן יאהבו ויסכימו). הספר מתאים לאוהבי דרך ומסע, גם כשנטועים במקום ולאלו שאוהבים סיפורי התבגרות. למרות שהוא מוגדר גם לנוער בוגר, אני לא רואה אותו כמתאים להם.

שורה תחתונה: לצאת מאזור הנוחות שלי זה לא כל כך נורא כמו שחשבתי!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן