Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
בעלי לא בבית
תגיות: ,
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 222
אין כאן פרפרים, שקיעות רומנטיות וציוצי ציפורים. זהו ספר מהיר ועצבני, מצחיק מאד, שאי אפשר לעזוב מאוד, שאי אפשר לעזוב באמצע אלא כדי לצחוק בקול. הגיבורה היא עורכת דין במשרד גדול, שעשתה כל חייה רק את הדבר הנכון - עד שיום אחד בעלה עזב אותה לטובת אישה מבוגרת ממנה ומכוערת ממנה, והעולם התמוטט על ראשה. תחת עטה הזריז של מירב הלפרין נברא בכישרון רב עולמה של אישה שיש לה הכול ואין לה דבר. היא מגדלת שני מתבגרים ואם - דיווה מזדקנת - ומנסה לנהל קריירה מוצלחת, להתאושש מגירושים ולמצוא אהבה - כל אלה בלי שיראו עליה את המאמץ, ובלי שחולצת המעצבים שלה תתקמט. היא מתמודדת בכל החזיתות ונכשלת בכולן אבל אין לה אלוהים. היא מעיזה לדבר על הדברים שכולם מסתירים: למה ילדים לא גורמים לאושר, איך נראית שגרת הסקס עם הבעל, איך חיים עם בגידות, מה נשים מוכנות להקריב למען זוגיות ומה גברים מוכנים לעשות בשביל סקס.

אני שונאת מערכות יחסים. במיוחד אני שונאת את המילה זוגיות. היא עושה לי בחילה. גם בחילות אני שונאת. וגם אינטימיות, חולשה ונשיקות צרפתיות.

לפני ארבע שנים בערך מצאתי בספריה העירונית על אחד המדפים את הספר הזה ומשהו בתקציר סקרן אותי, אז לקחתי אותו איתי הביתה ולא הצטערתי לרגע על הבחירה כי הוא היה מצחיק, שנון, משעשע ונפלא וכל השאר היסטוריה.

גיבורת הסיפור ששמה אינו מוזכר היא עורכת דין קשוחה שזה עתה נפרדה מבעלה עמנואל לאחר שהוא עזב אותה וברח עם אישה שמבוגרת ממנה בשבע שנים והיא ממורמרת על כל העולם וגרושתו וגם שונאת את כולם.
גיבורת הסיפור לא מתחברת לרגשות, היא גם שונאת מגע, יחסי מין וכל דבר שקשור לגילויי חיבה, הריחוק שלה דווקא משך תמיד את עמנואל והם לא יכלו להיות יותר שונים ממה שהם.
הוא חרדתי ורגשי, היא קרה ואדישה או כמו שהיא מתארת את זה בצורה יותר מדויקת: הוא היה האישה ואני הגבר.
היא מגדלת שני מתבגרים וצריכה להתמודד עם אמא שלה השחקנית לשעבר בת השמונים שהיא דיווה נרקסיסטית וגם כשהיא נמצאת בבית אבות, הדרמות לא מפסיקות לרדוף אותה גם לשם והמחזרים לא מפסיקים להתדפק על דלתה.
היחסים של הגיבורה עם אמה נעים בין שנאה יוקדת להערצה ורצון לרצות אותה ואין ספק שהאם עצבה אותה להפוך למה שהיא היום – קרה, אדישה וחולת שליטה.

כשבעל בית האבות מתקשר אליה באישון לילה כדי שתבוא לקחת את אמא שלה כי היא הסתבכה בצרות לאחר שהתעסקה עם הבעל של אחת הדיירות האחרות, הגיבורה שלנו לא יודעת מה לעשות.
הדבר היחיד שנותר לה לעשות זה להתחבר לבן של אותה דיירת, ששמו אביב צימרמן והוא מנכ"ל בנק ואחד הלקוחות החשובים שלה והשניים מתאחדים כדי למצוא פתרון לדרמה הקשורה להוריהם.
בזמן שהשניים מנסים להציל את הצוואה של אביב לאחר בגידתו של אביו באמו, הגיבורה של הסיפור חווה חוויה חוץ גופית משל עצמה – היא מתאהבת באביב! וכשהרגשות נכנסים לתמונה, העצבים תופסים תאוצה ואם יש משהו שהיא ממש שונאת זה לאבד שליטה.

אני מאד אוהבת ספרים משעשעים על נשים נירוטיות, קשות, שמייצרות דרמה גם איפה שאין.
אהבתי את גיבורת הספר, אהבתי את כתיבתה השנונה והנפלאה של מירב הלפרין, מצאתי את עצמי צוחקת הרבה במהלך הקריאה ונהנת מחיבוטי הנפש של הגיבורה הממורמרת.
"בעלי לא בבית" זהו ספר משעשע על אישה פימינסטית ששונאת גברים אבל גם מאמינה באהבה ובסוף טוב ומאחורי המרמור מסתתרת אישה רגישה שרק רוצה שיאהבו אותה – מומלץ בחום.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן