Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
בעיניה- מיומנה של מורה ומנהלת
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 152
מסע לפולין, מסיבת הפורים, הטיול השנתי, הקליטה בארץ, בחינות הבגרות - כל אלה הם חלק מן השדות שבהם מתרחשים הסיפורים של בעיניה - יומנה של מורה ומנהלת. הסיפורים מתארים מצוקות של בני נוער ושל המורים העובדים איתם מנקודת מבט רחבה המכילה את מורכבות הסיפורים אשר מתרחשים בבתי ספר. אותם סיפורים ממש נמצאים בבתי ספר רבים בארץ, ואולי אף בעולם. הסיפורים כתובים בבהירות וידברו אל מורים, אל הורים ואל כל מי שמתעניין בגיל ההתבגרות. ד"ר גליה אבישר, מורה, מנהלת ומאמנת אישית, עסקה בחינוך ובהוראה שנים רבות מתוך עניין מיוחד בחינוך הערכי ובקשר האישי והרגשי בין תלמידים למורים.  בספר זה היא מביאה לביטוי את תפישתה שהכל אישי, מאחורי כל שיח על ערך או סוגיה עומד אדם מול אדם, ועיקר המעשה החינוכי הוא במפגש זה. היום גליה עוסקת באימון אישי, הרצאות בבתי ספר, כתיבה, מרבה לטייל בארץ ובעולם וממשיכה להתעניין בחינוך.

בעיניה- מיומנה של מורה ומנהלת

כן, אף אני יכולה לכתוב ספר עב כרס מעברי כמורה וכמנהלת ביה"ס. לא משנים המקום והזמן- הסיפורים  זהים . כל מי שנמצא במערכת החינוך נתקל באותו ילד נחבא אל הכלים שאתה כמורה מזהה את הניצוץ שבו ונוטע בו אמונה בעצמו. הילד שאינו נשמע אל חוקי ביה"ס ונהליו אך שבוע לפני טיול שנתי מתייצב בביה"ס כאילו לא היה דבר וחפץ הוא לצאת לטיול השנתי.

ד"ר גליה אבישר פותחת צוהר לעולם החינוך הערכי , להתמודדות היומיומית עם אתגרים והצלחות. לקשר האישי והרגשי בין התלמידים והמורים.

מניסיוני האישי רב השנים , אני מזדהה עם גליה במשפטה כי " אני יודעת עד כמה קשה לראות את ילדך מתוסכל, לשמוע טענות אינסופיות, כאשר אתה יודע שאפשר להגיע עם הילד להבנות, אם רק לומדים איך לדבר איתו".

הספר שזור בסיפורים קצרים המהווים הצצה לעולמה החינוכי ערכי. כבר בסיפור הראשון אודות מזל אשר שובצה בכיתה עם רמה לימודית גבוהה והחליטה לוותר לעצה ולהשתבץ בכיתה ברמה פחות. גליה לא היתה מוכנה לוותר לה. ההורים טענו  " כי היא לא מאושרת אצלך" .הלכה לביקור בית אשר מלכתחילה לא היו ציפיות ממנו. אך  בסופו , לאחר שתיקה ארוכה, אמרה מזל " אני מוכנה לנסות שוב" . זו תמצית האמונה בתלמיד. מזל שלא האמינה כי תאחז בתעודת בגרות, עמדה בטקס הסיום בכיתה י"ב כשבידה התעודה המיוחלת. "אני עדיין מתרגשת כשאני נזכרת במעמד הזה" אומרת גליה. "אינני יודעת אם היא מבינה עד כמה למדתי ממנה. עד כמה היא חיזקה את תפיסתי באשר להוראה כמקצוע שרובו ככולו שליחות וייעוד.

סיפור נוגע נוסף הוא על אלינור תלמידת כיתה ט'- עיניים תכולות ושיער בהיר מתולתל אשר הרבתה להיעדר . כל המורים כבר ידעו כי מדובר בדפוס משפחתי. לא הועילו ההזמנות לשיחות הורים/ קב"ס. בכל פעם שנקבעה פגישה , ההורים ביטלו בתואנה כזו או אחרת . ביה"ס לא יתר עליה. אלינור סיימה את לימודיה ונקודת האור היתה כי מצאה בביה"ס אוזן קשבת גם בבגרותה. ביה"ס היווה אוזן קשבת עבורה .

המסר של גליה בסוף הספר הוא מסר חשוב לכל מי שעוסק במערכת החינוך " מהו סוד הקסם? …היכן שהשיח עם ההורים היה פתוח, היכן שההורים ראו את בית הספר כאוהב ולא כאויב, שם נוצר הקסם. לעומת זאת, אם הקשר עם המשפחה היה קשר של הורדת ידיים ומאבקי כוח, הסיכוי לשיפור היה קטן ביותר" .  שיחות מלב אל לב יכולות להזיז הרים.

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן