Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
במרחק נשימה
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 248
איך אפשר לאהוב מישהו שנגיעה בו עלולה לסכן את חייך? סטלה חולה במחלת ריאות קטלנית. רוב חייה עוברים עליה בבית החולים ועתה היא מועמדת להשתלת ריאות. במחלקה היא פוגשת את וויל שחולה אף הוא באותה מחלה וזוכה לטיפול במסגרת ניסוי יוקרתי. שני הצעירים שונים מאוד באופיים: סטלה מאורגנת ומקפידה לשלוט גם בטיפול במחלתה; לוויל לא אכפת, הוא מפר את הכללים, מחכה שעוד מעט יהיה בן שמונה־עשרה ויוכל לעזוב את בית החולים ולטייל בעולם. ההיכרות הראשונית, המלֻוָה בעימותים על רקע האופי השונה, מתפתחת לאהבה. אך אהבה וקוץ בה: וויל וסטלה חייבים לשמור ביניהם מרחק של שישה צעדים שמא יידבקו זה מזה בזיהום שיסכן את חייהם. איך אוהבים כשאי־אפשר אפילו לנסוע יחד במעלית? ומה יקרה אם יגנבו רק צעד אחד? 'במרחק נשימה' הוא סיפור אהבה סוחף, מריר־מתוק שתורגם בעשרים ושש מדינות. הספר והסרט כבשו לבבות ברחבי העולם. לאוהבי 'אשמת הכוכבים'.

אני חובבת גדולה של ספרי נוער, אהבות ראשונות, תמימות וחוויות נעורים, כל הדברים האלו אינם רחוקים ממני מבחינת הגיל ולכן אני מאוד מתחברת לספרים. כשהרמתי את במרחק נשימה הוא היה נראה לי ספר קיטשי ברמות, ספר שמשלב בתוכו את 'הכול הכול' (ניקולה יון) ואת 'אשמת הכוכבים' (ג'ון גרין), אבל משהו אמר לי להרים אותו ולקרוא.

זהו סיפורם של סטלה ו-וויל. סטלה יוצאת ונכנסת לבית החולים מאז גיל 6 בעקבות מחלת ריאות קטלנית, היא מכירה את בית החולים כמו את כף ידה, וגם יש לה את פו, חבר טוב, חולה גם הוא, שמאושפז באותו בית החולים ויוצא ונכנס ממנו במשך השנים, בדיוק כמוה. וויל חדש בנוף, גם הוא חולה והוא בדיוק נכנס לניסוי חדש ונוצץ שאמור להציל את חייו. בין וויל וסטלה, שיחסיהם מתחילים בצורה לא טובה, נרקם סיפור אהבה מסכן חיים, והם חייבים לשמור על 6 צעדים מרחק ביניהם כל הזמן, כי אהבה כזו עלולה להביא למוות של אחד מהם או שניהם.

הסיפור עצמו מדהים, לקחת תסריט ועליו לכתוב ספר זה גאוני, ואני אישית מחכה לראות את הסרט ולחוות שוב את הסיפור. לא אשקר, יש קטעים לא פשוטים בספר ומצאתי את עצמי מזילה הרבה דמעות, אבל יש בספר משהו קסום, הנעורים, הפחדים, ההתחלות החדשות.

הספר מזמן בחובו זמן למחשבה, על כל מה שיקר לנו ועל מה שאנחנו רוצים להספיק בחיים שלנו, ארוכים או קצרים, על מה שמחלה יכולה לקחת מאיתנו, ועל מה שאפשר לקבל ממנה, על הקשבה, על הבנה מעבר למילים, ועל הצורך לפעמים במילים כדי להסביר.

למרות הציפייה שלי, הספר הוא לא קיטשי, ושמחתי בכך מאוד, זה הופך את הכול לאמיתי יותר ומשמעותי יותר, ובכל זאת, הספר עדיין משלב בתוכו את הכול הכול ואשמת הכוכבים, אבל זה לא פוגע בו בכלל, אלא יוצר ממלכה חדשה.

שורה תחתונה: נעורים, קשים ככל שיהיו, הם עדיין נעורים.

אהבתם? שתפו!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן