פלורה בת ה 26, עזבה את האי שבו גדלה והגיעה ללונדון לעיר הגדולה ללמוד משפטים ולפצוח בקריירה מבטיחה.
היא לא היתה התלמידה הכי מבריקה במחזור שלה אבל היא בהחלט התלמידה והעובדת הכי חרוצה שמישהו יכול לבקש.
היא חיפשה את בחיר ליבה, היא יצאה עם גברים ואף אחד לא הצליח לגנוב את ליבה עד ש… היא התאהבה לא פחות ולא יותר בבוס שלה.
ביום בהיר אחד בדרך לעבודה כשהיא מנסה לסדר ולתכנן את חייה הכל משתנה. היא נקראת לשותף הבכיר במשרד, הוא מפגיש אותה עם לקוח חשוב ומכובד ומטיל עליה משימה. היא צריכה לחזור אל האי שבו גדלה, אל האי שממנו ברחה ונשבעה לא לחזור אליו לעולם.
היא חוזרת לבית ילדותה, באי סקוטי שם גרים אביה ואחיה שעובדים למחייתם בעבודות כפיים קשות. היא מוצאת את המטבח הגדול בבית מלוכלך ומוזנח ומפיחה בו חיים. היא מתחילה להסתובב באי ולפגוש אנשים שלא פגשה הרבה זמן, כולם מרימים גבה שחזרה ושואלים לשלומה.
כדי לעמוד במשימה שהיא קיבלה היא צריכה ליצור לובי תומך לקולטון, איש העסקים החשוב שזו מתברר משימה לא פשוטה לאור העבודה שהוא אדם שנוא בעיר. מפה לשם היא מחליטה לפתוח בית קפה בחנות ליד הים שבבעלותו של קולטון, אולי זה ירכך את ליבם של המקומיים. היא פותחת בית קפה זמני, בעלות מינימלית שמגיש גבינות ופשטידות בעיקר מתוך ספר המתכונים השווה של אימה המנוחה.
האם תצליח להגיע לליבם של המקומיים? מה יעלה בגורלה של פלורה? האם תצליח לגנוב גם את ליבו של הבוס ההורס שלה?
על כל זאת ועוד בספר "בית קפה ילד הים". זהו ספר שבא לי בתזמון מושלם אחרי ספר ארוך וכבד שקראתי ופה הדפים עפו באוטומט, נהנתי כל כך. הכתיבה שנונה וקלילה -אהבתי, העלילה נעימה וזורמת- אהבתי, היו תיאורים של האי שגרמו לי לדמיין את עצמי מטיילת שם – אהבתי, בקיצור, אני לגמרי פה כדי להמליץ.
אהבתי את דמותה של פלורה שלמרות הכל נשארה אותנטית ונאמנה לעצמה, היא לא ויתרה לא לאחים שלה, לא לקולטון ולא לג'ואל. בדרך שלה, עם האמת הפנימית שלה היא השגה את המטרה.
קראתי ונהנתי ומשסיימתי כל מה שבא לי עכשיו הוא לשבת בבית הקפה של פלורה, בבית הקפה שליד הים.
סופי קינסלה תארה את הספר היטב: "סיפור מקסים, מחמם לב, מלא אוירה… הנאה צרופה".
קריאה מהנה!
