בית הקפה של נורה אפרון
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2016
מספר עמודים: 320
"ניו יורק היא מקום טוב לאי־זוגיים. כאן אף אחד לא ישאל אותה כמה ילדים יש לה ואיך זה שבחורה בגילה עדיין בגפה. היא נכנסת לאולם הקולנוע לבד, היא יושבת לבד בבית קפה, וביום ההולדת שלה, עד כמה שזה עלול להישמע מוזר, היא מזמינה לעצמה מקום אחד במסעדה, וזה כל כך בסדר כאן להזמין Table for one. למרות שמיום הולדת ליום הולדת היא נעשית מוטרדת. והבדידות — הבדידות הפכה להרגל ושינתה אותה. יותר ממה שהמוות שינה אותה." איילנד וליב הם שני ישראלים עם שמות משונים שנפגשים בניו יורק. לשניהם לב שבור, זיכרונות מרים, ושניהם מתגוררים באפר ווסט סייד. איילנד מקווה למצוא ברחובות ניו יורק אנונימיות ושִכחה, ליב מחפשת אחר הקסם והסוד של אחורי הקלעים בסצנות קולנוע המצולמות בעיר הגדולה, ושניהם, ביחד ולחוד, רודפים אחר חלום חמקמק. הם נפגשים  לגמרי במקרה בבית קפה שכונתי, כשליב מפילה סנדוויץ' רוסטביף עסיסי ישר על המכנסיים של איילנד. זהו ספרה השני של ורד שנבל, ספרה הראשון עכשיו אפשר להתחיל ראה אור בהוצאת כנרת זמורה בשנת 2013, זכה בביקורות מצוינות והיה לרב־מכר.

ליב היא רווקה בשנות השלושים המאוחרות לחייה שעובדת לפרנסתה בבית קפה קטן בניו-יורק (בית הקפה שבו צילמה נורה אפרון את הסרט 'יש לך הודעה') ובשעות הפנאי מצלמת סטים של סרטים מאחורי הקלעים ברחובות העיר ומעלה אותם ליוטיוב.
איילנד עוזב את ישראל ומגיע לניו-יורק עם כלבו האהוב סנדי, לאחר שארוסתו נטשה אותו בחופה.
שניהם משתוקקים לברוח מעברם בכל מחיר וכמהים לפתוח דף חדש, כל אחד בדרכו שלו. כאשר יד הגורל מתערבת ומפגישה ביניהם שוב ושוב, עד שלשניים אין ברירה אלא להבין שאולי נועדו להיות יחד.

ניו-יורק היא עיר טובה לאי-זוגיים.

כמו בספרה הקודם: 'עכשיו אפשר להתחיל'', ורד שנבל מתמקדת במערכות יחסים ומיטיבה להציג את הצד שלו מול הצד שלה.
כאשר הספר נע בין הווה לעבר, בין יאוש לתקווה וזורק את הקורא אחורה בזמן לאהבה שהייתה ואיננה עוד ובחזרה למציאות של בדידות קרה בעיר הגדולה והמנוכרת.
העיר ניו יורק - עיר שכולה גורדי שחקים, מוניות צהובות ונשמות בודדות בתוך המון גדול - משתקפת בתיאוריה במלוא הדרה. כמעט ויכולתי להרגיש כאילו שאני פוסעת בעצמי בין הרחובות, ואני אפילו מצליחה להרגיש את הקור החודר אל עצמותי.

ניו-יורק הייתה מלאת ניגודים: זרה ומחבקת, קודרת ולוהטת, המונית ואינטימית, אפורה וצבעונית.

הדמויות מתוארות כל אחת בנפרד, כאשר כל אחת מהן מהווה פיסה בפאזל שחלקיו נחשפים לאט לאט, עד לקבלת התמונה הגדולה שמתבהרת לקראת סופו של הסיפור.
הרבה לבבות בודדים יש בעלילה. רדיפה אחרי הבלתי מושג, בגידות, פרידות, אהבות בלתי אפשריות, חלומות לא ממומשים. ואנשים שברחו עד לניו-יורק הרחוקה, רק כדי לשכוח את אלו שהשאירו מאחור.
אבל אף אחד לא יכול לברוח מעצמו והעצב מלווה את הדמויות לאורך כל הדרך. כמו גם, תחושה של דברים פתוחים שנותרו תלויים באוויר, ללא סגירת מעגל.
ה'רומן' שלי עם הסופרת ורד שנבל החל עם הספר 'עכשיו אפשר להתחיל''. מאד אהבתי את הספר, הזדהיתי עם הדמות הראשית עד כדי תחושה שהספר נכתב בעצם עליי. לכן אחרי התחלה מוצלחת שכזו, היה לי ברור שהציפייה לספרה הבא תהיה גדולה.

לאורך כל העלילה ציפיתי שמשהו גדול יקרה, איזה טוויסט בעלילה, איזה סוד אפל שיתגלה ויהפוך את הקערה על פיה, אבל לצערי זה לא קרה.
העלילה נותרה מונוטונית, איטית וקצת מעייפת, כאשר לכל אורך הקריאה המשכתי להשתוקק להומור, קצת פלפל, איזו אהבה סוחפת או ריגוש שלא הצלחתי לחוות.

מקווה שאתם תהנו יותר, שווה לנסות.
קריאה מהנה

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט