בינתיים לתמיד
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 253
סיפור על אהבה בטעם איטלקי סוחף ומרגש, על הסתכלות בכוכבים והכמיהה לאושר. בגיל 34 הגשימה אן מוריני את כל היעדים אותם הגדירה לעצמה בדיוק רב; משרה בכירה במשרד רואי חשבון יוקרתי, קומץ חברים טובים וחיים שאין בהם משום הפרת הסדר. חייה היו תמיד מסודרים היטב בתבניות ברורות ומתוכננות מראש. מאז ומעולם היא עשתה כל מה שציפו ממנה, כל מה שהתבקש. מה שנותר לה הוא רק למלא את תבנית הנישואין, המשפחה והילדים. בגידה מנפצת את תמונת הזוגיות המושלמת שאן יצרה והחזיקה בה. היא אורזת את חפציה, עוזבת הכל מאחור ונוסעת למילאנו, העיר האהובה עליה, אך גם שם רדופת פחדים וזכרונות העבר אן עדיין מרגישה בודדה. תומס אמורטי, השכן החדש של אן, הוא כל מה שהיא לא רוצה בגבר. פרחח חסר אחריות, הוא חי את החיים שאן מעולם לא חוותה. יין טוב, אוכל משובח וחופש הם כל מה שהוא צריך. אלא שאז מופיעה אן בפתח ביתו והחיים מקבלים תפנית לא צפויה ולאו דווקא רצויה. אבל החיים הם לא רשימת הישגים מסודרת, והמפגש בין השניים מחייב את אן להסתכל על אמיתות חייה. מי היא, מה מעכב אותה ומה היא באמת רוצה. המסע של אן לעבר עצמה, לעבר האהבה, מפגיש אותנו הקוראים עם אמיתות חיינו, עד כמה אנחנו מוכנים להשתנות כדי לקבל את מה שאנחנו באמת צריכים. ענבל כהן זיליאני כותבת ברגישות ובכנות על הדרך שעלינו לעבור כדי למצוא אהבה, לעצמנו.

הספר מביא את סיפורה של אן מוריני בת ה 34, אשת קריירה ישראלית שגרה ועובדת באיטליה, מאמינה שחייה את החלום. חלום?! לא בדיוק, יותר בריחה מהמציאות היא בורחת מזוגיות ארוכת שנים מאריאל בעקבות בגידה, ולמרות שכל הסימנים המקדימים היו, היא נשארה "עיוורת", שאריאל עושה איתה את "השיחה"  לא נותר דבר ושום דבר מתמונת הזוגיות המושלמת כביכול אן יצרה והחזיקה בה. היא אורזת את חפציה, עוזבת הכל מאחור ונוסעת למילאנו, העיר האהובה עליה, אך גם שם רדופת פחדים וזיכרונות העבר אן עדיין מרגישה בודדה.

באיטליה היא עובדת במשרד יוקרתי של רו"ח, במשרה בכירה ומנהלת תחתיה מתמחים, שרועדים מפחד שהיא בסביבה והיא לא עושה להם חיים קלים בכלל, המורא שהיא מייצרת סביבה נותן לה כוח, ביטחון ושליטה אן אוהבת את המעמד שלה, הדבר הבטוח והיציב שלה בחיים כרגע ושומרת עליו בקנאה.

הבדידות מובילה אותה להתאהבות בשכן מלמעלה, השכן "הפרחח" להגדרתה שמו תומס אמורטי שמצליח לעלות לה על עצבים, לא עושה לה חיים פשוטים בכלל, היא בקונפליקט בין לחנך אותו ולבין להניח לו, כי כל פעם שהוא בסביבתו הראש והרגש לא מתואמים אצלה, עדיף לה להתרחק אבל הסיטואציה בלתי נמנעת שהוא השכן שמעל דירתה.

פרנץ הוא חבר ההומו שלה, שמנהל יחד איתה במשרד רו"ח איתו היא מצליחה להיות הכי פתוחה וכנה וכל הקלפים פתוחים על השולחן. לעומתה פרנץ סבור שתומס הוא הפתרון  לכל הבעיות שלה ודרכו היא תלמד איך להשתחרר קצת, לו רק תתן לעצמה הזדמנות להיפתח ולצאת מהמסגרות הקבועות שלה, לאן קשה אפילו לחשוב על זה ומבחינתה תומס הוא מתכון לצרות, היא לא מסכימה עם פרנץ בכלל.

אן מנהלת את חייה בקפידה לפי סטנדרטים וקודים חברתיים גבוהים, כך היא מאמינה בזה לא תמיד הם מתאימים לה, אבל הנראות יותר חשובה לסביבה, האנשים סביבה מאמינים שאין בה רכות וככה זה משרת את האינטרס של החוסן שלה, היא לא תתן שיראו בה חולשה, כי חולשה זה לחלשים! היא ממהרת לשפוט אנשים על פי החיצוניות, השכן תומס חובב אופנוענים ומקועקע בכל חלקי גופו, היא לא תתן לעצמה ליפול "למלכודת" צפויה מראש, חייה מובנים לפי תבנית שבה היא משתוקקת לזוגיות, ילד ומשפחה והשכן מעל לא יושב בשום משבצת בבחינת הוא לא בסטנדרטים, היא חוששת שליבה ישבר היא מוצאת תירוצים מדוע תומס לא מתאים לה ומחפשת בו פגמים.

תומס סוחב עמו משקעים מן העבר וגם לו יש חסמים נפשיים, כל אחד מהם חייב לעזור לעצמו האם זה יהיה ביחד או לחוד?

♣נקודת זכות♣ אהבתי שלא ניתן דגש על הנתונים הגופניים של אן והסופרת ענבל נתנה דרור לדמיון, בנוסף עצם זה שציינה שמידת הנעלים שלה 40 (תסביך ידוע גם שלי באופן אישי), לא המידה הסטנדרטית של דמות האישה הקטנה והקומפקטית, בנוסף מעשנת סיגרים יצרה דמות שיצאה מהמסגרת.

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, בנוסף סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

    סוזן אהובה מגיבה מאוחר בגלל יום ראשון( פה באיטליה כמו יום שבת) תודה רבה על סקירה שעשתה לי פרפרים בבטן! שמחה שקראת ואהבת והמלצה, נכון אני דוברת אהבות אבל הספר הזה הוא שלי וזה אושר גדול לדעת שהמילים נגעו בך. רציתי לעשות פה ספר אחר, כתיבה אחרת ומסרים שהיה לי חשוב להעביר. תודה שכתבת עליו ושבחרת בו להנעים את זמנך. נשיקות אוהבות.
    ענבל הוצאת אהבות.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט