לעורך הדין גדעון קהלני יש עבר עשיר מטעם אגודת האזרח הישראלי, יש לו הרבה שנים בתחום והוא בדיוק פתח משרד קטן משלו כשפרק את השותפות במשרד גדול ומשותף.
ממש כשהוא מסיים לפרוק את חפציו במשרד החדש נכנס אליו הלקוח הראשון.
תכירו את עוז ריגלר שהוא בעצם גם ערן פוגל, הוא שתי דמויות יחד שכן הוא לוקה בפיצול אישיות.
עוז מבקש מעורך הדין קהלני לייצג אותו מול ערן פוגל שמאיים לחסל אותו יחד עם משרד הבריאות. מבולבלים? גם עורך הדין קהלני וגם אני הייתי בהתחלה.
עוז ריגלר בעצם רוצה לתבוע את ערן פוגל, את הדמות הראשית, שמבקש להצטרף לניסוי מדעי שיסיים את הימצאותה של הדמות השניה בחייו. זאת קצת בעיה ואתגר לא קטן שדמות אחת רוצה לתבוע את השניה כשמדובר מבחינה חוקית באותו אדם. האמנם?
עורך הדין קהלני רואה בתיק עיניין ואתגר גדול גם כשאין לו לקוחות אחרים וגם כשהוא ואישתו לא גומרים את החודש. הוא עושה את ההתייעצויות המקצועיות שלו ומחליט לקחת לטיפולו את התיק.
כמובן שהיה לקהלני לא פשוט בכלל, הוא ידע את זה מראש. הוא שכר מתמחה חדשה למשרד שתהיה לו לעזר לאיסוף החומרים הדרושים וצלל פנימה בכל הכוח, גם כשהיה על חשבון משפחתו שלו.
המשפט בעיניין נפתח, עדים עלו, ההגנה והתביעה התכתשו כמו בכל משפט. עם כל הדרמה מסביב עדיין מדובר באנשים ובשתי יישויות שהן אחת שסובלת סבל קיומי.
מה יהיה סופו של המשפט? מה יקרה לעוז/ערן?
כל זאת ועוד בספר המיוחד שלפנינו.
כתיבה קולחת של נועם אלוש אם כי חוסר הנסיון ניכר בה. יותר מאהבתי את הרעיון של הספר, את השאלות המוסריות שעלו ואת זה שהביא את הסכיזופרניה לקדמת הבמה אבל משהו בביצוע עבד לי פחות.
לא היה לי חיבור עד הסוף לדמויות למרות שהיו פה ושם סיפורי רקע אבל כנראה שלא היו מספיקים.
ספר לא ארוך במיוחד, זורם שמעלה לא מעט מחשבות בקריאתו.
