עתליה ואסנת, אם ובתה בשנות העשרה המוקדמות שלה מתגוררות בעפרה. הימים הם ימי קדם, ימי שלטונו של שאול המלך.
עתליה מצאה מחסה לה ולביתה בביתם של ליפז ויאיר הניתאי. היא עזרה לליפז בעבודות הבית ובגידול הילדים (היו לא מעט ברוך השם) וכן עבדה בבית הטוויה כהכנסה נוספת בגבעה הסמוכה, בבית אילון האיש העשיר והחזק באיזור.
עתליה אהבה את משפחת הניתאי שפירנסה אותה ומשפחתם הפכה למשפחתה. אפילו בתה אסנת נקשרה לבנם אמציה שהגן עליה כאחותו הקטנה והצטערה על כך שעזב את בית המשפחה ועבר לגור בביתו של אילון כשקיבל הצעה מפתה מאדורם שלא יכל לסרב לה. הוא אימן אותו ועוד קומץ נערים להגן ולהיות חייל מיומן.
אדורם היה איש מרשים. גיבור חייל, נעים הליכות, יפה מראה ו… פנוי. הוא הרשים מאוד את עתליה הבודדה שחיפשה את קרבתו ככול שיכלה. גם אדורם התעניין בעתליה היפה והעדינה והם החלו לדבר ולבלות מעט זמן כשהיה מתאפשר, תוך שמירה על המוסכמות של אז. סוד מן העבר העיב על עתליה ומנע ממנה להמשיך את מה שנוצר בניהם. היא פשוט לא תוכל להיות איתו, לא תוכל לתת לו מה שירצה… האם למרות הכל האהבה תנצח והם יהיו יחד?
לא רק ליבה של עתליה נגנב, גם ליבה של אוסנת הצעירה היה נתון לאמציה הגיבור, נער שהציל את כולם מפלישה פלישתית כשעשה מעשה גבורה הירואי. היא עשתה ככול שיכלה למצוא חן בעיניו ואילו הוא רק ראה בה אחות קטנה שכרוכה אחריו לאן שלא ילך…
האם הקשר בין השניים ישנה את אופיו? האם אסנת תממש את אהבתה? מה יקרה לשניים?
מבטיחה לכם ים תהפוכות כי אין רגע דל בספר. הדף קצר מלהכיל (וגם חשש לספויילרים) את ההתפתחויות בסיפור. הרבה קרה לגיבורים, הרבה קרה גם לדמויות המשנה שלא הזכרתי.
בכתיבה מופלאה לוקחת הילה את הקוראים למסע בזמן לארץ ישראל של פעם. אל ההיכלות המפוארים בביתו של אילון שם נערכו משתאות, אל השדה שם קצרו את השיבולים, אל המטבח של אז בו הכינו מטעמים, בכרמים בגיתות, ביקבים, בדרכים ובישובים של פעם.
זה לא סוד שאני מכורה לכתיבה של הילה. היא יודעת לתאר אוירה היטב וגם לבנות סיפור שלם עם דמויות שונות, מגוונות ומעניינות.
נהנתי מאוד מתיאורי התקופה, גם מתיאורי הנוף והסביבה ובעיקר מתיאורי האוירה בסצינות השונות.
אהבתי את הדמויות שיצרה, התחברתי אליהן, האמנתי להם ואף התאהבתי ביותר מאחת…🤭
כפי שקרה לי בשאר הספרים של הילה גם פה נשאבתי לתקופה והתקשתי לסגור את הספר להפסקות קריאה.
ניכר היה שהילה השקיעה מחשבה והפגינה ידע כשתיארה את בית הטוויה, את תהליך יצירת היין של פעם ואת האוכל והמנהגים שהיו נהוגים באותה תקופה.
אני מזמינה אתכם לקפוץ ראש לספר, למסע בזמן, לסיפור מיוחד, מסקרן ומהנה.
אני התמוגגתי, מזמינה גם אתכם!
*** גילוי נאות***
זכיתי ללוות את הילה כאחת מקוראות הבטא שלה. קראתי את כתב היד כשהיה עוד גולמי, והעברתי לה את הארות והערות שלי.
למרות זאת, נשארתי נאמנה ככותבת חוות דעת וגם הפעם כתבתי את אשר על ליבי.
