בגן חיות הטרף
הוצאה לאור: ,
תאריך הוצאה: 2015
מספר עמודים: 462
ברלין, 1933. ויליאם א' דוד, פרופסור להיסטוריה משיקגו, איש צנוע ונעים הליכות המתמחה בהיסטוריה של מדינות הדרום, מתמנה במפתיע לתפקיד שגריר ארצות הברית בגרמניה, שזה עתה הפכה לגרמניה הנאצית. אליו מצטרפים רעייתו ושני ילדיו הסטודנטים, בנו ביל ובתו מרת'ה, צעירה הפכפכה ותוססת בעלת נטיות ספרותיות. בתחילה, מרת'ה מוקסמת מהפאר, מהנשפים ומהגברים הצעירים והשאפתניים של ברלין בימיו הראשונים של הרייך השלישי ונדבקת בהתלהבותם להחזיר את ארצם לקדמת הבמה העולמית. היא מנהלת סדרת פרשיות אהבה עם מיטב גברבריה של "גרמניה החדשה", ביניהם המפקד הראשון של הגסטפו, רודולף דילס. בני המשפחה - כל אחד מנקודת מבטו - מתוודעים באופן אישי לדמויות הראשיות המרכיבות את הצמרת הנאצית, מפקד האֶס–אָה (פלוגות הסער) הברוטלי ארנסט רֶהם , מפקד חיל האוויר הביזארי הרמן גרינג, שר התעמולה האפל אך רב הקסם יוזף גבלס ואפילו הפיהרר אדולף היטלר. אולם ככל שחולפים הימים, מתרבים הצללים ומצטברות עדויות מזעזעות על המציאות האמתית של החיים בגרמניה ההיטלראית. דוד חוזה בחלחלה ברדיפת היהודים, במעצרים השרירותיים של מתנגדי השלטון, בהשתקת התקשורת ובחוקים מפלצתיים שהמשטר החדש יוזם חדשות לבקרים. הוא מנסה להתריע על כך בפני שולחיו האדישים שבמחלקת המדינה מלאת התככים ולעורר את מודעותם לאופיו הרצחני והאלים של המשטר הנאצי, אולם תוך כדי כך מתחיל לחרוג מהנייטרליות שמתחייבת מתפקידו. "בגן חיות הטרף" הוא סיפור אמיתי הנקרא כסיפור מתח מלא תהפוכות ותככים, אהבה, תשוקה ואימה. כמו בספריו רבי המכר הקודמים, "השטן בעיר הלבנה" (בבל, 2008) ואחרים, משלב אריק לארסון תחקיר היסטורי מעמיק ורחב יריעה עם כתיבה רבת דמיון, ומצרף אינספור עובדות ופרטי פרטים לסיפור סוחף ומלא בהפתעות. הספר, שעמד שבועות ארוכים בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, חושף את המורכבות האפלה של גרמניה הנאצית בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, ומשיב בדרכו על השאלה המטרידה כל כך: האם אפשר היה לדעת? פרטים נוספים

שנת 1933, טרום מלה"ע השניה, רוזוולט נשיא ארה"ב מנסה לגייס שגריר אמריקאי לברלין, כולם מסרבים. בסופו של דבר מתגלגלת אליו המלצה על פרופסור ויליאם דוד (Dodd) מאוניברסיטת שיקגו. דוד נענה לאתגר ונוסע עם אשתו ו2 ילדיו הבוגרים.
בתחילה הם מוקסמים מגרמניה החדשה, מהתרבות.. מרתה, ביתו של דוד, מבלה במסיבות וארוחות פאר ומתארת את הגרמנים הצעירים כ-יפים, מלאי חיים ומסתוריים.. בניגוד לאביה שלא מחבב את המסיבות האלה, רואה בהן ראוותנות ובזבוז, ומשתתף בהן רק בשל תפקידו הדיפלומטי.

ברקע מתרחשים כל מיני מקרי אלימות כלפי יהודים ונציגים דיפלומטים אמריקאים, אך משפחת דוד מעלימה עין וטוענת כי אלו חריגים ואין זה מעיד על המצב בגרמניה. מרתה לא מוכנה להאמין כי הגרמנים מתעללים ביהודים וממילא מגדירה עצמם כ"לא ממש חובבי יהודים", כך שנוח לה להמשיך לחגוג ולהתהולל במסיבות עד השעות הקטנות של הלילה. יש לה הרבה מחזרים שאותם היא מחליפה תכופות, חלקם נאצים- ביניהם אפילו ראש הגסטפו,  אבל זה ממש לא מפריע לה.

רק לאחר למעלה משנה משפחת דוד מתחילה לאט לאט להבין שהאג'נדה הנאצית מסוכנת. ויליאם נפגש עם היטלר ומנסה לשכנע אותו שיש דרכים אחרות להתבטא ולהתנהג כלפי היהודים. היטלר לא לוקח אותו יותר מדי ברצינות.
שנת 1934 היא שנה רבת תהפוכות. אי אפשר לסמוך על אף אחד- אדם לאדם זאב, חופש הביטוי אבד, מכשירי ציתות והאזנה נשתלים אפילו בחדרי חדרים, נחקק חוק המאפשר לרצוח רק בטענה של  הגנה על גרמניה, וכך הורגים אחד את השני בלי משפט - רק ע"פ הוראת הקנצלר ששם עצמו כסמכות עליונה וכמעט בלעדית. רק אז משפחת דוד מתפכחת ומבינה את המציאות העגומה, את האכזריות ומנסה להתריע על הגורל הצפוי לגרמניה.

הספר שונה מרומן היסטורי רגיל, הייתי מגדירה אותו יותר כסיקור היסטורי. בהיותו נאמן למקור הוא מלא בציטוטים מקוריים ומראי מקום לאורך כל הספר. קשה מאוד להזדהות עם הדמויות כיוון שעושה רושם שהסופר מנסה לשמור על אובייקטיביות ולהציג עובדות ולא רגשות. מה שכן הנאומים המצוטטים, העידוד לרצוח בקור רוח והערצה העיוורת לפיהרר מצמררים ומזעזעים.
אני ממליצה על הספר לחובבי פוליטיקה ובמיוחד לאלו המתעניינים בתקופת מלחמת העולם השנייה בגרמניה. לי אישית היה קצת קשה לקרוא אותו ברצף, בשל ריבוי פרטים מייגעים ומשום שהוא לא ממש רומן, לכן קראתי אותו במקביל לספרים אחרים. לא רציתי לוותר כי לדעתי זה חשוב להכיר ולהבין חלק אפל זה בהיסטוריה, להבין איך אדם מן השורה הופך להיות "שטן", ובכל זאת דמות מוערצת בצורה בלתי נתפסת, ולכן התאמצתי לקרוא את הספר עד סופו.

התלבטתי אם לתת לספר 2 או 3 כוכבים, כי אמנם הספר לא מרתק כרומן , אבל מצד שני ניכר שהמחבר עשה עבודת מחקר יסודית וחקר את הנושא עד לפרטים הקטנים, לכן בסוף דירגתי אותו בציון 2.5.

לסיכום - לא מתאים לכל אחד ואפשר לוותר.

אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט