סיפור אהבה מקסים, עם דמויות מקסימות ובכל זאת נשארתי עם כאב בטן. בגלל אחת מדמויות המשנה. מצער ומטריד לדעת שיש אנשים כאלה.
אווי, סוכנת שחקנים מצליחה ומוכשרת, עובדת בחברת סוכנים גדולה עם בוס שוביניסט לחלוטין (זו הדמות שלא אהבתי. נבזה אמיתי). רווקה אשר תוהה אם איי פעם תמצא זוגיות ואהבה כי היא נשואה לעבודה שלה.
קרטר, בעל כריזמה ויחסי אנוש מעולים, גם הוא סוכן שחקנים, רק…. בחברה המתחרה. הוא נראה טוב ויש לו לב טוב שבא ליידי ביטוי במהלך הספר.
שניהם נפגשים במסיבת תחפושות של חברים משותפים אשר תכננו להכיר ביניהם כי חשבו שהם מתאימים. אפילו התחפושות שלהם תאמו. הוא הארי פוטר והיא הרמיוני.
האם שני אנשים העובדים בחברות מתחרות יכולים להיות חברים?
הם מחליטים לנסות.
אלא שהמציאות מאתגרת אותם יותר כאשר שתי הסוכנויות מתאחדות ואווי וקרטר מוצאים את עצמם מתמודדים על אותה משרה.
אומנם לאווי יש יתרון משמעותי של שנות ניסיון ו-וותק אך חיסרון אחד ענק. בוס שלא אוהב נשים מקצועיות, שמנסה להכשיל אותה, ולהקטין אותה בכל דרך אפשרית. ומנגד להעצים את קרטר, לשבח אותו, ואפילו לתת לו כמה יתרונות.
אך האם זה הדבר היחיד שמניע אותו לפעול נגד אווי?
קרטר ואווי יודעים שהם צריכים לעבוד ביחד ולשתף פעולה אך בפועל הם מתקוטטים כמו ילדים קטנים. מצד אחד יש צורך ורצון לממש את הקשר שלהם ולהיות זוג ומצד שני יש בניהם תחרות מקצועית.
קרטר, גבר רגיש ואיכפתי מודע להתנהלות המבישה של הבוס שלהם. ומוצא עצמו מתוסכל.
ואווי נלחמת, עומדת על דעתה ועושה כמיטב יכולתה.
אז מה גורם להם בסופו של דבר להיות יחד ולהתגבר על המכשולים והבוס החצוף?
את זה תגלו בעצמכם.
כמו שאתם מתארים לעצמכם הסוף טוב, ואפילו הבוס בא על עונשו אך בכל זאת נשארתי עם קצת טעם מריר. מלבד הנושא השובניסטי שעולה בספר, עולה גם הסוגיה של פערי שכר בין גברים לנשים, היחס המחפיץ לנשים בתעשיה, והצורך המתמיד של נשים להאבק על מקומן ועל הכרה ביכולות שלהן.
